Lessons for Monday, 22 Adar II, 5771


Negative Commandment 46 המצווה המ”ו

Settling in Egypt

“You shall never again return that way”—Deuteronomy 17:16.

We are forbidden from dwelling in the land of Egypt, so that we do not learn their heretical ways nor their depraved lifestyle that the Torah decries. Alexandria, too, is part of the boundaries of Egypt that we may not live in. From the Sea of Alexandria we measure 400 parsah [a parsah is approximately four kilometers] to the length and breadth—and that is the boundary of the Land of Egypt that we may not dwell in.

The prohibition only applies to settling in Egypt. It is, however, permitted to travel to Egypt for business purposes, or to annex [parts of it to Israel].

כדי שלא נלמד כפירתם ושלא ננהג כמנהגיהם המגנים לדעת התורה. והוא אמרו יתעלה: “לא תספון לשוב בדרך הזה עוד” (דברים יז, טז).וכבר נכפל הלאו בעניין זה שלש פעמים. אמרו: בשלשה מקומות הזהירה תורה את ישראל שלא לשוב למצרים, ובשלשה חזרו למצרים ובשלשתן נענשו.

שלשת המקומות – אחד מהם הוא שהזכרנו; והשני – אמרו: “בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראתה” (שם כח, סח): והשלישי – אמרו: “כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תספו לראתם עוד עד עולם” (שמות יד, יג).

ואף על פי שפשט הלשון שהוא סיפור, בא לנו בקבלה שהוא לאו. וכבר נתבאר בסוף גמרא סוכה שגם אלכסנדריא היא מכלל הארץ שאסור לדור בה, ומים אלכסנדריא מודדים חבל ארץ באורך ארבע מאות פרסה ורחב ארבע מאות פרסה, וזוהי כל ארץ מצרים שאסור לדור בה. אבל מותר לעבור בה לשם מסחר או כדי לעבור לארץ אחרת.

ובפירוש אמרו בירושלמי: לישיבה אי אתה חוזר, אבל אתה חוזר לסחורה ולפרקמטיא ולכבוש הארץ

Positive Commandment 190 המצווה הק”צ

Proposing Peace before Waging War

“They shall be your subjects and shall serve you”—Deuteronomy 20:11.

When embarking upon an “optional war” [for the sake of expanding the borders of Israel, as opposed to the “mitzvah wars” waged against Amalek and the Seven Canaanite Nations], we are commanded to first offer the opponent a peace settlement. If the opponent accepts the terms of the peace proposal – i.e., the nation accepts upon itself Jewish sovereignty and agrees to pay an annual tax to the Jewish monarch – then we do not wage battle against them.

If they do not accept the terms of the peace proposal, then we go to battle and kill the male population, and the women and property are taken as spoils.

[With regards to “mitzvah wars,” we also first offer a peace proposal, but in the event that the enemy doesn’t accept the terms, then the entire population – male and female – are not allowed to live.]

והיא הנקראת: מלחמת רשות. שכן נצטווינו שאם נלחם עמהם, נכרות עמהם ברית על נפשם בלבד; אם ישלימו עמנו וימסרו לנו את הארץ, אז נטיל עליהם תשלום מיסים ועבדות. והוא אמרו יתעלה: “יהיו לך למס ועבדוך” (דברים כ, יא).

ולשון ספרי: “אמרו: מקבלין אנו עלינו מיסים ולא שעבוד, שעבוד ולא מסים – אין שומעין להם עד שיקבלו עליהם זו וזו”.

והוא: שיתנו דבר קבוע כל שנה, כפי שיקבע המלך בעת ההיא ויהיו נשמעים לפקודות ומצויים במורא ושפלות, וזהו עניין השעבוד. אבל אם לא ישלימו אתנו – נצטווינו להרוג כל זכר בעיר, קטון וגדול, ולקחת כל שללה וכל הנשים.

והוא אמרו יתעלה: “ואם לא תשלים עמך וגו'” (שם שם, יב). וכל זה הוא דין מלחמת הרשות.

וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בפרק ח’ מסוטה ובפרק ב’ מסנהדרין.

Negative Commandment 56 המצווה הנ”ו
Offering Peace to Amon or Moab

 

“You must not seek their peace or prosperity”—Deuteronomy 23:7.

Normally, when embarking upon a battle, we are commanded to first offer the enemy terms for a peace proposal Not so with the nations of Amon and Moab, whom we may not offer a peace proposal. [Though if they, of their own volition, offer to make peace, we do accept their proposal—provided it meets the conditions outlined in the positive commandment referenced above.]

והוא שה’ ציוונו שבצורנו על הערים נשלח לאנשיהן לפני המלחמה שיכנעו ונבקש מהם שישלימו אתנו; אם ימסרו לנו את העיר, אסור לנו להלחם בם ולהרגם, כמו שביארנו במצווה ק”ץ ממצוות עשה – חוץ מעמון ומואב שאין נוהגים עמהם מנהג זה; אלא הזהירנו ה’ מלהקדים להם שלום ומלבקש שיכנעו. והוא אמרו יתעלה: “לא תדרש שלמם וטבתם” (שם ז).

ולשון ספרי: “מכלל שנאמר: כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום (שם כ, י) יכול אף כאן? תלמוד לומר: “לא תדרש שלמם וטבתם”. מכלל שנאמר: “בטוב לו” (שם כג, יז) יכול אף כאן, תלמוד לומר: “וטבתם, כל ימיך (עד עולם) [לעולם]”.

Negative Commandment 57 המצווה הנ”ז

Wanton Destruction

 

“You shall not destroy its trees”—Deuteronomy 20:19.

In the course of battle, while besieging an enemy city, it is forbidden to cut down fruit-bearing trees in order to cause distress and pain to the city’s inhabitants.

Included in this mitzvah is the prohibition against any wanton destruction; for example, cutting down a fruit-bearing tree [even not in time of battle], or needlessly burning a garment or breaking a utensil.

כדי להציק לאנשיה ולהכאיב לבם. והוא אמרו יתעלה: “לא תשחית את עצה – ואתו לא תכרת” (שם כ, יט). וכן נכנסת כל השחתה בכלל לאו זה, כגון: מי שישרוף בגד לבטלה או ישבור כלי לבטלה – הרי זה עובר משום “לא תשחית” ולוקה. ובסוף מכות נתבאר, שקוצץ אילנות טובות – לוקה. אמרו: ואזהרתיה מהכא: “ממנו תאכל ואתו לא תכרת”.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ב מבבא בתרא.

Positive Commandment 192 המצווה הקצ”ב 

Hygiene in the Army Camp

 

“You shall have a designated place outside the camp”—Deuteronomy 23:13.

When going out to war, we are commanded to designate a place outside the army encampment where the soldiers can relieve themselves; so that they do not relieve themselves wherever they wish or between the tents, as is the practice amongst the nations.

ולא יפנו בני אדם בכל מקום ובין האוהלים – כדרך שעושים האומות – והוא אמרו יתעלה: “ויד תהיה לך מחוץ למחנה וגו'” (שם כג, יג).

ולשון ספרא: “אין יד אלא מקום, שנאמר: והנה מציב לו יד” (שמואל-א טו, יב).

Positive Commandment 193 המצווה הקצ”ג

Hygiene Equipment for Soldiers

"And you shall have a spade among your weapons"

 

“And you shall have a spade among your weapons”—Deuteronomy 23:14.

Together with all the other weaponry each soldier carries around, he should also be equipped with a spade, so that when he needs to relieve himself he can dig a small hole, relieve himself there, and then cover up his defecation—so that there remains no exposed excrement on the grounds of the battle camp.

לכל אנשי המחנה כדי לחפור בו מקום שיפנה שם בדרך המוכנה לכך, ויכסה את הצואה אחר שיפנה, כדי שלא תראה הצואה על פני הארץ במחנה המלחמה דווקא, כמו שאמר בתחילת הפרשה: “כי תצא מחנה על אויביך” (דברים כג, י). ולשון צווי זה הוא אמרו יתעלה: “ויתד תהיה לך על אזנך” (שם שם, יד).

ולשון ספרי: “אין אזנך אלא מקום זיונך”.

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: