Lessons for Thursday, 3 Nissan, 5771


Positive Commandment 207 המצווה הר”ז

Loving a Convert

“Love the convert”—Deuteronomy 10:19.

Although we are commanded to love every Jew – a commandment that certainly includes the convert – the Torah added a special mitzvah to love an individual who has taken the pain and effort to embrace and adopt the true belief.

המצווה הר”ז
הציווי שנצטווינו לאהוב את הגרים.
והוא אמרו יתעלה: “ואהבתם את הגר” (דברים י, יט).ואף על פי שהוא נכלל בעניין זה במה שכולל כל ישראל באומרו “ואהבת לרעך כמוך”, לפי שהגר הזה הוא גר צדק – אבל מפני שנכנס לדת הוסיף לו ה’ אהבה, וייחד לו מצווה נוספת, כמו שעשה באזהרה על אונאתו, שאמר: “ולא תונו איש את עמיתו” (ויקרא כה, יז). 

ואמר אחר כך: “וגר לא תונה” (שמות כב, כ). ונתבאר בגמרא, שחייבים על אונאת הגר משום “ולא תונו איש את עמיתו” ומשום “וגר לא תונה”. כך גם כן נתחייבנו לאהבו משום ‘ואהבת לרעך כמוך’ ומשום ‘ואהבתם את הגר’. וזה פשוט ואין בו נסתר, ואיני יודע אחד ממי שמנה את המצוות שזה נעלם ממנו.

וברוב המדרשות ביארו שה’ ציוונו על הגר כמו שציוונו על עצמו יתעלה, והוא אמרו “ואהבת את ה’ אלהיך” (דברים ו, ה), ואמר “ואהבת את הגר”.

Negative Commandment 302 המצווה הש”ב

Harboring Hate

 

“You shall not hate your brother in your heart”—Leviticus 19:17.

We are forbidden to harbor hate for a fellow Jew in our heart. Instead, if someone has wronged you, confront him and tell him that you’ve been hurt, and demand an explanation and/or an apology.

המצווה הש”ב
האזהרה שהזהרנו מלשנוא זה את זה,
והוא אמרו: “לא תשנא את אחיך בלבבך” (שם, יז).

ולשון ספרא:

“לא אמרתי אלא שנאה שהיא בלב, אבל אם גילה לו את השנאה,
וידע זה שהוא שונאו – אינו עובר על לאו זה;
אבל עובר הוא על “לא תקם ולא תטר” (שם יח).

ועובר גם על עשה והוא אמרו: “ואהבת לרעך כמוך” (שם).

אבל שנאת הלב – עוון חמור מן הכל.

Positive Commandment 205 המצווה הר”ה

Rebuking

“You shall certainly rebuke your neighbor”—Leviticus 19:17.

We are commanded to verbally rebuke a fellow Jew who has sinned, and to rebuke and attempt to prevent an individual who is about to sin. This commandment applies to everyone, even if the one who has sinned (or is about to sin) is a great individual. To say, “I shall not sin; what another does is G‑d’s concern,” is contrary to the Torah’s viewpoint. And if the first rebuke has not accomplished its goal, we must do so again and again. We must be careful, however, to rebuke in a pleasant manner—not to embarrass our fellow, G‑d forbid.

Included in this commandment is the obligation to rebuke someone who has wronged you, as opposed to silently harboring a grudge against that individual.

המצווה הר”ה
הציווי שנצטווינו למחות בעשה עברה או במי שרוצה לעשותה, ולהזהירו על כך בדברים ולהוכיחו. ואל יאמר אדם: ‘אני לא אחטא; ואם יחטא זולתי – זה עניינו עם ה” – זה נגד התורה, אלא אנו מצווים שלא תעבור ולא נניח לזולתנו מאמתנו לעבור. ומי שרוצה לעבור – חובה על כל אדם להוכיחו ולמנעו, ואף על פי שלא נתקיימה עליו עדות המחיבת לקיים עונש.
והוא אמרו יתעלה: “הוכח תוכיח את עמיתך” (ויקרא יט, יז).גם נכלל במצווה זו שנתרעם זה על זה, אם הרענו זה לזה, ואל נטור לו או נשמור לו חטא, אלא נצטווינו להתרעם עליו בדברים, כדי שלא ישאר בלב כלום.
ולשון ספרא: 

“מנין אם הוכחתו אפילו ארבעה וחמשה פעמים, חזור והוכח?
תלמוד לומר: הוכח תוכיח.
יכול אף אתה מוכיחו ופניו משתנות?
תלמוד לומר: ולא תשא עליו חטא”.

וכבר ביארו חכמים, שמצווה זו חובה על כל אדם אפילו מן הקטן לגדול הרי הוא חייב להוכיח, ואפילו קלל וזלזל אל ירפו ידיו ואל יסתלק מלהוכיח עד אשר יכה, כמו שביארו מעתיקי השמועה ואמרו: עד הכאה.

ויש למצווה זו תנאים והלכות, ונתבאר במקומות מפזרים בתלמוד.

Negative Commandment 303 המצווה הש”ג

Shaming

“And don’t bear sin because of him”—Leviticus 19:17.

It is forbidden to shame or embarrass one another. We derive this from the verse: “You shall certainly rebuke your neighbor, and don’t bear sin because of him.” Even when we rebuke a fellow for a sin he has done, which itself is a Torah command, we must be careful not to embarrass the individual—lest we “bear sin because of him.”

המצווה הש”ג
האזהרה שהזהרנו שלא לבייש זה את זה, ועוון זה הוא שקוראים אותו: מלבין פני חברו ברבים.
והאזהרה שבאה בזה הוא אמרו: “הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא” (שם, יז).ובספרא אמרו: 

“מנין אם הוכחתו אפילו ארבע וחמש פעמים, חזור והוכח?
ת”ל: ‘הוכח תוכיח’.
יכול אפילו את מוכיחו ופניו משתנות?
ת”ל: ולא תשא עליו חטא'”.

אבל פשט הכתוב הרי הוא מזהיר, שלא תחשוב לו עוון בלבך, ושלא תזכרהו.

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: