Lessons for Wednesday, 20 Sivan, 5771


Positive Commandment 220 (Digest)

The Law of the Seducer

“If a man seduces a virgin…”—Exodus 22:15.

In the event that a man seduces a virgin, we are commanded to follow the pertinent laws detailed in the Torah.

המצווה הר”כ

הציווי שנצטווינו בדין המפתה.
והוא אמרו יתעלה: “וכי יפתה איש בתולה” (שמות כב, טו).

וכבר נתבארנו כל דיני מצווה זו בפרק ג’ ופרק ד’ מכתובות.

Positive Commandment 218 (Digest)

The Law of the Rapist

“She shall be his wife. . . . He may not send her away all the days of his life”—Deuteronomy 22:29.

One who rapes [a virgin] must marry the maiden [if she so desires].

המצווה הרי”ח

הציווי שנצטווה האונס לישא את אנוסתו.
והוא אמרו יתעלה: “ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו” (שם כב, כט).

וכבר נתבאר בגמרא מכות, שלאו זה של אונס, שהוא לא יוכל לשלחה, הוא לא – תעשה שקדמו עשה. וכך אמרו:

“ואמאי, לא תעשה שקדמו עשה עשה הוא?”

הנה נתבאר שזה שנאמר:

‘ולו תהיה לאשה’ – מצוות עשה.

וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בפרק ג’ ופרק ד’ מכתבות.

Negative Commandment 358 (Digest)

Divorcing a Rape Victim

“She shall be his wife. . . . He may not send her away all the days of his life”—Deuteronomy 22:29.

As explained in Positive commandment 218, one who rapes [a virgin] must marry the maiden [if she so desires]. He may never divorce her [without her consent].

המצווה השנ”ח

האזהרה שהזהר האונס מלגרש אנוסתו,
והוא אמרו: “ולו תהיה לאשה [וגו’] לא יוכל שלחה כל ימיו” (שם כב, כט).
ולאו זה קדמו עשה, והוא אמרו: “ולו תהיה לאשה”.

וכך ביארו בגמרא מכות, שזה לאו שקדמו עשה, ושם אמרו:

“אונס שגרש, אם ישראל הוא – מחזיר ואינו לוקה;
ואם כהן הוא – לוקה ואינו מחזיר”.

ודע שאפילו היה ישראל וגרש אנוסתו ומתה קדם שיחזירנה, או נשאת לאחר – לוקה, שהרי לא קיים עשה שבה, כפי שהכלל שאצלנו: קיימו ולא קיימו.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ג’ ובפרק ד’ מכתובות.

Positive Commandment 219 (Digest)

The Slandering Husband

“She shall be his wife; he may not send her away all the days of his life”—Deuteronomy 22:19.

In the event that a man slanders his newly-married virgin wife, falsely accusing her of infidelity, we are commanded to follow the pertinent laws detailed in the Torah. This includes lashes for the husband, and his obligation to remain married to this wife [if she so desires].

המצווה הרי”ט

היא דין המוציא שם רע,
כלומר: הציווי שנצטווינו להלקותו ושתשאר אשתו עמו, לפי שגם בו נאמר:
“ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו” (שם שם, יט).

ונתבאר בגמרא מכות גם בלאו זה, כמו שנתבאר באונס, כלומר: שזה לאו שקדמו עשה.
וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בפרק ג’ ופרק ד’ מכתובות.

Negative Commandment 359 (Digest)

Divorcing the Defamation Victim

“He may not send her away as long as he lives”—Deuteronomy 22:19.

As explained in Positive Commandment 219, a husband who slanders his newly-married virgin wife, falsely accusing her of infidelity, must remain married to the wife [if she so desires]. He may never divorce her [without her consent].

המצווה השנ”ט

האזהרה שהוזהר מוציא שם רע מלגרש את אשתו.
והוא אמרו גם בו: “לא יוכל לשלחה כל ימיו” (שם, יט).
וגם לאו זה קדמו עשה והוא אמרו: “ולו תהיה לאשה” (שם).

ודינו בגרושין לעניין המלקות כדין האונס, כמו שנתבאר בסוף מכות.
ושם ובפרק ג’ ובפרק ד’ מכתובות נתבארו דיני מצווה זו.

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: