Lessons for Monday, 1 Av, 5771


Positive Commandment 130 (Digest)

Tithes for the Poor

“At the end of three years, you shall bring forth all the tithes of your produce”—Deuteronomy 14:28.

We are commanded to separate a tenth of our harvest [in addition to the First Tithe given to the Levites] on the third and sixth year of the seven-year Shemitah cycle, and give it to the poor.

[During these two years, this tithe substitutes the Second Tithe.]

This biblical precept only applies in the Land of Israel.

המצווה הק”ל

הציווי שנצטווינו להפריש מעשר עני בכל שנה שלישית מן השמטה, וגם בשלישית אחרי השלישית, כלומר: בשישית מן השמיטה.
והוא אמרו יתעלה: “מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך וגו'” (דברים יד, כח).

וגם זו אינה חובה מן התורה אלא בארץ ישראל.

וכבר נתבארנו דיני מצווה זו במסכת פאה ובמסכת דמאי ובמסכת מעשרות. וכמה עניינים ממנה מפוזרים במקומות מספר משאר מסכתות זרעים ומסכת מכשירין וידיים.

Positive Commandment 195 (Digest)

Charity

“You shall surely open your hand “—Deuteronomy 15:8.

We are commanded to give charity to the indigent, to relieve them of their distress. We are commanded to feed the needy and provide them with whatever they lack.

Even a pauper who is sustained by charity is obligated to fulfill this mitzvah—by giving charity (even if only a pittance) to someone needier than himself, or someone in a similar predicament.

המצווה הקצ”ה

הציווי שנצטווינו לתן צדקה ולתמוך במסכנים ולהרחיב להם.
וכבר בא הציווי על מצווה זו בביטויים שונים, אמר:
“פתח תפתח את ידך” (דברים טו, ח),
ואמר: “והחזקת בו גר ותושב וחי עמך” (ויקרא כה, לה),
ואמר: “וחי אחיך עמך” (שם שם, לו).
הכוונה בכל הפסוקים האלה היא אחת, והיא: שנכלכל עניינו ונתמכנו די מחסורו.

וכבר נתבארנו דיני מצווה זו במקומות שונים, רובם בכתובות וב[בבא] בתרא.

ובא בקבלה, שאפילו עני המתפרנס מן צדקה חייב במצווה זו, כלומר: הצדקה למי שנמוך ממנו או למי שכמוהו – אפילו בדבר מועט.

 

Negative Commandment 232 (Digest)

Ignoring a Needy Person

“Do not harden your heart nor shut your hand from your destitute brother”—Deuteronomy 15:7.

It is forbidden to be stingy and withhold charity and relief from our needy brethren—if we are aware of their desperate situation and have the means to assist them.

המצווה הרל”ב

האזהרה שהזהרנו מלהמנע מלתת צדקה ורווחה לעניים מאחינו אחרי שנדע דחק מצבם ושיש לנו יכולת לתמך בהם והוא אמרו יתעלה: “לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון” (שם, ז).

וזו אזהרה מלהתנהג במידת הקמצנות והציקנות עד שנמנע מלתת לראוי לו.


Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: