Lessons for Shabbat, 13 Av, 5771


Negative Commandment 141 (Digest)

Eating Second Tithe Grain outside of Jerusalem

 

“You may not eat within your gates the tithe of your grain”—Deuteronomy 12:17.

It is forbidden to consume outside of Jerusalem grain set aside for the Second Tithe.

This biblical prohibition only applies once the grain entered Jerusalem—and was then taken back out.

המצווה הקמ”א

האזהרה שהזהרנו מלאכול מעשר שני של דגן חוץ לירושלים.
והוא אמרו יתעלה: “לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך” (שם יב, יז).
והאוכל מעשר שני בלי פדיון – לוקה: ודוקא בתנאי שנתבאר בסוף מכות, והוא: שיאכלנו בחוץ אחר שראה פני הבית, כלומר: לפנים מחומת ירושלים.

והוא אמרם שם:

מאימתי חייבין עליו? משיראה פני הבית.

Negative Commandment 142 (Digest)

Eating Second Tithe Wine outside of Jerusalem

 

“You may not eat within your gates the tithe of your grain and your wine”—Deuteronomy 12:17.

It is forbidden to consume outside of Jerusalem wine set aside for the Second Tithe.

This biblical prohibition only applies once the wine entered Jerusalem—and was then taken back out.

המצווה הקמ”ב

האזהרה שהזהרנו מלאכול מעשר שני של תירוש חוץ לירושלים.
והוא אמרו יתעלה: “לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך” (שם):

והאוכלו – לוקה, ובאותו התנאי שנתבאר במעשר דגן.

Negative Commandment 143 (Digest)

Eating Second Tithe Olive Oil outside of Jerusalem

“You may not eat within your gates the tithe of your grain and your wine and your oil”—Deuteronomy 12:17.

It is forbidden to consume outside of Jerusalem olive oil set aside for the Second Tithe.

This biblical prohibition only applies once the oil entered Jerusalem—and was then taken back out.

המצווה הקמ”ג

האזהרה שהזהרנו מלאכול מעשר שני של יצהר חוץ לירושלים, והוא אמרו: “לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך” (שם);
והאוכל חייב מלקות, ובאותו תנאי שקדם במעשר דגן.

ואולי תתמה על שמנינו מעשר דגן ומעשר תירוש ומעשר יצהר, שלש מצוות;
דע שאם אכל שלשתן כאחד – לוקה על כל אחת ואחת; לפי שלאו זה שבפסוק זה אינו לאו שבכללות שאין לוקין עליו, אלא הוא לחלק.

ובפירוש אמרו בגמרא מכות:

“אכל מעשר דגן ותירוש ויצהר – חייב על כל אחת ואחת.
וכי לוקין על לאו שבכללות?
קרא יתירא כתיב. מכדי, כתיב: “ואכלת לפני ה’ אלהיך [וגו’]
מעשר דגנך תירשך ויצהרך וכו'” (שם יד, כג)
ולמה לי למהדר למכתבינהו לכלהו?
שמע מינה לחלק”.

ובגמרא מכות אמרו:

“מכדי, כתיב: “ואכלת לפני ה’ אלהיך מעשר דגנך תירשך ויצהרך”.
לכתוב רחמנא: לא תוכל לאכל אותם בשעריך, מהדר פירושנהו לכלהו למה לי?
שמע מנה ליחודיה לאו לכל חד וחד”.

הרי נתבאר שכל מה שהזהיר עליו בפסוק זה, כל עניין ועניין לאו בפני עצמו. ואחזור להשלים שאר הלאווין שכלל אותם הפסוק.



Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: