Lessons for Wednesday, 1 Elul, 5771


Negative Commandment 75 (Digest)

A Ritually Impure Priest Serving in the Holy Temple

“They shall separate themselves from the things which the children of Israel make holy, and they shall not profane My holy name”—Leviticus 22:2.

A ritually impure priest is forbidden from performing any service in the Holy Temple.

המצווה הע”ה

האזהרה שהזהר כהן טמא מלעבוד כשהוא טמא.
והוא אמרו יתעלה לכהנים: “וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי” (ויקרא כב, ב). ובפרק ט’ מסנהדרין אמרו:

“מנין לטמא ששמש שהוא במיתה?
דכתיב: דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו וגו’ ולא יחללו”.

ואמר במקום אחר:

“ומתו בו כי יחללהו” (שם, ט).

כשם שאותו החילול מיתה בידי שמים, כך כאן אמרו:

“ולא יחללו את שם קדשי”

אם חללו ועבדו בטמאה – חייבין מיתה בידי שמים.

Negative Commandment 76 (Digest)

A “Tevul Yom” Serving in the Holy Temple

“They shall not profane the name of their G‑d”—Leviticus 21:6.

[A tevul yom is an individual who was impure and immersed himself in a mikvah (ritual pool). Though he is now pure, there are still certain restrictions upon him until the sun sets that day.]

A priest who is a tevul yom, though pure, is forbidden from doing any service in the Holy Temple until the sun sets.

המצווה הע”ו

האזהרה שהזהר כהן טבול יום מלעבוד, אף על פי שכבר טהר, עד שיעריב שמשו.
והוא אמרו יתעלה על הכהנים: “ולא יחללו שם אלהיהם” (שם כא, ו).
והעובר על לאו זה – חייב מיתה בידי שמים – כלומר: טבול יום ששמש; וזה לא נאמר בו פסוק מפורש בתורה, אלא הוא פירוש מקובל.

ובפרק ט’ מסנהדרין אמרו בפירוש אמרו יתעלה:

“קודשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם” (שם).
אמרו: “אם אינו עניין לטמא – לפי שכבר נתבאר תנהו עניין לטבול יום ששמש,
ויליף חילול חילול”.
ומנוהו שם מכלל מחייבי מיתה.


Positive Commandment 24 (Digest)

Sanctification of a Priest before Service

 

“And Aaron and his sons will use it to wash their hands and feet when they enter the Tent of the Assembly”—Exodus 30:19.

The kohanim (priests) are commanded to wash their hands and feet before entering the Holy Temple’s sanctuary and before commencing any of their Temple duties.

המצווה הכ”ד

הציווי שנצטוו הכהנים (בלבד) לרחוץ ידיהם ורגליהם כל פעם שיצטרכו להיכנס להיכל או לקרב לעבודה – וזו היא מצוות קידוש ידיים ורגלים. 
והוא אמרו יתעלה: “ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם בבאם אל אהל מועד” (שמות ל, יט-כ).
ומצוות עשה זו חייב על העברה עליה מיתה בידי שמים, כלומר: שכהן ששמש במקדש אם לא רחץ ידיים ורגלים – חייב מיתה בידי שמים; 
והוא אמרו יתעלה: “ירחצו מים ולא ימתו” (שם).

וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בשלמות בפרק ב’ מזבחים.

Negative Commandment 69 (Digest)

A Blemished Priest Entering the Holy Temple

“He shall not approach the curtain, nor come near to the altar…”—Leviticus 21:23.

A priest who possesses a physical blemish is forbidden from entering the Holy Temple’s sanctuary or the area between the Outer Altar (including the altar) and the Sanctuary.

המצווה הס”ט

האזהרה שהוזהר כהן בעל מום מלהכנס להיכל בכללותו, כלומר: המזבח ובין האולם ולמזבח והאולם וההיכל.
והוא אמרו יתעלה: “אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש וגו'” (שם כא, כג),
וכבר נתבאר בריש טהרות שמבין האולם ולמזבח עם כל ההיכל אסור לבעלי מומין ופרועי ראש להכנס לשם.

ונתבאר גם בספרא ששני לאווין אלו, והם:

“אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש”,

לא יספיק אחד מהם מבלעדי האחר ושניהם צריכים להשלמת הדין בעניין אחד, והוא הגבלת המקום שאסור להם להכנס אליו.
ומי שהזיד ונכנס מן המזבח ולפנים, אפילו שלא לשם עבודה – לוקה.

Negative Commandment 70 (Digest)

A Blemished Priest Serving in the Holy Temple

“…who has any blemish shall not approach”—Leviticus 21:17.

A priest who possesses a physical blemish is forbidden from serving in the Holy Temple.

המצווה המשלימה שבעים

האזהרה שהזהר בעל מום מלעבוד,
והוא אמרו: “אשר יהיה בו מום לא יקרב” (שם כא, יז),
הכוונה בזה: לא יקרב לעבודה; וכשעובד בעל מום – לוקה.
וכך אמרו בספרא:

“אין בעל מום במיתה אלא באזהרה”.


Negative Commandment 71 (Digest)

A Priest with a Temporary Blemish Serving in the Holy Temple

“Any man that has a blemish, shall not approach”—Leviticus 21:18.

A priest who possesses a temporary physical blemish is forbidden from serving in the Holy Temple—so long as the blemish exists.

המצווה הע”א

האזהרה שהזהר בעל מום עובר מלעבוד כל זמן שיש בו אותו המום.
והוא אמרו יתעלה: “כל איש אשר בו מום לא יקרב” (ויקרא שם, יח)
ולשון ספרא:

“אשר יהיה בו מום”,
אין לי אלא מום קבוע, מום עובר מנין? –
תלמוד לומר: “כל איש אשר בו מום לא יקרב”.

וגם הוא אם עבר ועבד במום עובר – לוקה,

וכבר נתבארו דיני מצווה זו מומין עוברין של אדם ומומין קבועין בפרק ז’ מבכורות.


Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: