Lessons for Thursday, 9 Elul, 5771


Negative Commandment 124 (Digest)

Baking the Remainder of a Meal Offering as Leaven

“It shall not be baked leavened. It is their portion; I have given it to them of My fire offerings “—Leviticus 6:10.

It is forbidden to bake the remainder of the Meal Offerings [i.e., the part of the offering not offered on the altar, to which the priests are entitled] as leaven.

המצווה הקכ”ד

 האזהרה שהזהרנו מלבשל שירי מנחות חמץ.
והוא אמרו יתעלה: “לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי” (ויקרא ו, י),
כאילו אמר שחלקם שהוא שירי המחנה לא יאפה חמץ.
ומי שאפה אותו חמץ – חייב מלקות.
כמו שביארה המשנה ואמרה: וחייבין על אפייתה.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ה ממנחות.

 

Positive Commandment 88 (Digest)

Consumption of the Meal Offerings

 

“And the remainder of it, Aaron and his sons shall eat as unleavened bread”—Leviticus 6:9.

The kohanim (priests) are commanded to eat the remainder (i.e. the part that has not been offered on the altar) of the meal offerings.

This mitzvah is restricted to male kohanim.

 המצווה הפ”ח

 הציווי שנצטוו הכהנים לאכל שירי מנחות.
והוא אמרו יתעלה: “והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצוות תאכל” (שם ו, ט).
ולשון ספרא:

“מצוות תאכל- מצווה.

כיוצא בו: יבמה יבוא עליה (דברים כה, ה) -מצווה”,

כלומר: שאכילת שיירי מנחות היא כמו ביאת היבמה שהיא מצוות עשה, לא דבר של רשות בלבד.
וכבר נתבארנו דיני מצווה זו במקומם במסכת מנחות. ולשון התורה הוא שמצווה זו מיוחדת לאנשים.
והוא אמרו יתעלה: “כל זכר בבני אהרן יאכלנה” (ויקרא ו, יא).

 

Positive Commandment 83 (Digest)

Fulfilling Sacrificial Obligations

“You shall inquire after His dwelling and come there. And there you shall bring your burnt offerings”—Deuteronomy 12:5-6.

We are commanded to satisfy all our pledges on the first festival – of the three biblical festivals: Passover, Shavuot and Sukkot – following the undertaking of the pledge.

This includes all pledged sacrifices, monies, as well as the various mandatory gifts for the poor

 המצווה הפ”ג

הציווי שנצטווינו לצאת ידי כל החיובים המוטלים עלינו ברגל הראשון שיעבר עלינו משלושה רגלים, כדי שלא יחלוף רגל משלושה רגלים, אלא אם כן כבר הקריב כל קורבן המוטל עליו.
והוא אמרו יתעלה: “לשכנו תדרשו ובאת שמה והבאתם שמה עלתיכם” (דברים יב, ה-ו).

עניין ציווי זה הוא, שהוא אומר: בזמן שתבוא שמה – והוא בכל רגל משלושה רגלים-חייב אתה להביא כל קורבן המוטל עליך.
ולשון ספרי:

“ובאת שמה, והבאתם שמה – למה נאמר?
לקבעם חובה שיביאו ברגל הראשון שפגע בו“.

ושם נאמר:

“אינו עובר עליו משום ‘בל תאחר’
עד שיעברו עליו רגלי שנה כולה”,

כלומר: אם עברו עליו שלושה רגלים ולא הביא, אז יהא עובר על לאו:
אבל אם עבר עליו רגל אחד – הרי זה עבר על עשה בלבד.
ובגמרא ראש השנה:
אמר רבא: כיון שעבר עליו רגל אחד עובר בעשה.
ואמרו בתלמוד:

“מאי טעמיה דר’ מאיר?
דכתיב: ובאת שמה והבאתם שמה – כי אתית איתי.
ורבנן אמרי: לעשה הוא דאתא,

הנה נתבאר לך, שזה שנאמר “והבאתם שמה” מצוות עשה, והוא: שיביא כל החובות לה’ המוטלות עליו. ויצא ידי חובתו בכל רגל, בין שאלה הם ממיני הקורבנות ובין שהם דמים וערכים וחרמים והקדשות ולקט ושכחה ופאה ומצוות עשה היא לצאת ידי החובות הללו ברגל ראשון שפגע בו, כמו שנתבאר בגמרא ראש השנה.

 

Negative Commandment 155 (Digest)

Delaying the Fulfillment of a Pledge

“When you vow a vow to G‑d, your G‑d, do not be late in paying it”—Deuteronomy 23:22

It is forbidden to postpone the fulfillment of a sacrificial pledge. One has not transgressed this prohibition until three festivals have passed after the pledge was made.

 המצווה הקנ”ה

 האזהרה שהזהרנו מלאחר את הנדרים והנדבות ושאר הקרבנות שאנו חייבים בהם.
והוא אמרו יתעלה: “כי תדר נדר לה’ אלהיך לא תאחר לשלמו” (דברים כג, כב),
ובא בקבלה

שאינו עובר על לאו זה, עד שיעברו עליו שלשה רגלים.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בתחלת ראש השנה.

 
Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: