Lessons for Wednesday, 18 Kislev, 5772


Positive Commandment 247 (Digest)

Saving a Victim from an Attacker

You shall cut off her hand; you shall not pity her”—Deuteronomy 25:12.

We are commanded to save a potential victim from the hands of one who is “chasing” him to kill him—even if this means killing the attacker. If it is possible to save the victim without killing the pursuer – through injuring the attacker, then that must be done. But if that is not possible, we are commanded to kill the pursuer rather than allow him to execute his dastardly intention.

 המצווה הרמ”ז

הציווי שנצטווינו להציל הנרדף מיד מי שרודפו להרגו, אפילו בנפשו של רודף, כלומר: שאנו מצווים להרוג את הרודף, אם לא נוכל להציל את הנרדף אלא בנפש הרודף.
והוא אמרו יתעלה: “וקצתה את כפה לא תחוס עינך” (דברים כה, יב).
ולשון ספרי:

“במבושיו – מה מבושיו מיוחד שיש בו סכנת נפשות והרי הוא ב’וקצתה’,
כך כל דבר שיש בו סכנת נפשות הרי הוא ב’וקצותה את כפה’.
וקצותה את כפה – מלמד שאתה חייב להצילו בכפה.
מנין אם אין אתה יכול להצילו בכפה, הצילו בנפשה?
תלמוד לומר: לא תחוס עינך”.

הנה נתבאר לך עניין צווי זה, ושזה שאמר “אשת האחד” – לא דבר אלא בהווה, והכוונה היא: להציל את הנרדף באבריו של רודף; ואם אי אפשר להצילו אלא בהריגת הרודף לגמרי – הורגין אותו.

וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בפרק ח’ מסנהדרין.

 
 

Negative Commandment 293 (Digest)

Sparing an Attacker

“You shall cut off her hand; you shall not pity her”—Deuteronomy 25:12.

We are forbidden to have pity on one who is pursuing another to kill him. Instead we are commanded to try to stop the pursuer at all costs, and if the effort to stop him is unsuccessful, and the pursuer persists in acting upon his intentions, we must fight him. If possible, we try to prevent him from killing by amputating one of his limbs, blinding him [etc.], and if the only way to stop him is by killing him, then he must be killed.

The same rule applies to a man pursuing a woman (or man) to rape her (or him).

This only applies while the attacker is pursuing the victim. Once the crime has been perpetrated, the criminal may not be summarily executed, but must be brought to court and tried.

 המצווה הרצ”ג

 
האזהרה שהזהרנו מלחוס על נפש הרודף. פירוש דבר זה: שזה שאמרנו במצווה שקדמה לזו, שלא יהרגו העדים את החוטא עד שידינוהו בית דין במיתה – אין זה אלא אם עבר ועשה המעשה שהוא חייב עליו מיתה וסיים אותו;

אבל בשעת חפצו והליכתו לעשות, הרי אז הוא נקרא: רודף – וחובה עלינו למנעו ולעכבו מלעשות את העברה שהוא חפץ [לעשות];
ואם התעקש וסרב – אז נלחם בו.
ואם נוכל למנעו ממחשבתו בכך שנחסרו אבר מאבריו, כגון שנחתוך ידו או רגלו או נסמא את עינו – הרי זה טוב;
ואם אי אפשר למנעו אלא באיבוד נפשו – הרי זה נהרג קדם שיעשה.

ובאה האזהרה מלחוס עליו ומלהמנע מהריגתו, והוא אמרו: “וקצתה את כפה לא תחוס עינך” (דברים כה, יב).

ולשון ספרי:

“וקצתה את כפה – מלמד שאתה חייב להצילו בכפה.
מנין שאם לא תוכל להצילו בכפה הצילו בנפשה?
תלמוד לומר: לא תחוס עינך”.

ושם אמרו:

“מה מבושיו מויחד שיש בו סכנת נפשות והרי הוא ב”קצתה את כפה”,
כך כל דבר שיש בו סכנת נפשות – הרי הוא בקצתה את כפה”.

וזה שאמרנו שיהרג הרודף על חפצו – אינו בכל מי שיחפץ לעשות איזו עברה שתהיה, ואינו אלא באדם הרודף אחר חברו להרגו, ואפילו הוא קטן,
או אחר אחת מכל העריות לגלות ערוותה – ופשוט שהזכור מכלל העריות, אמר יתעלה: “צעקה הנערה המאורשה ואין מושיע לה” (שם כב, כז), הא יש לה מושיע – מושיעה בכל דבר שהוא יכול להושיעה.

והשווה דין רודף אחריה ורודף אחר חברו להרגו, אמר: “כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה” (שם כו).

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ח’ מסנהדרין.

 
 

Negative Commandment 297 (Digest)

Saving a Person in Mortal Peril

“You shall not stand [idly] by the blood of your neighbor”—Leviticus 19:16.

It is forbidden to abstain from offering assistance when perceiving one’s fellow in mortal danger, or his property in danger of destruction.

Examples: One who knows how to swim who sees his fellow drowning, must jump into the water to save him; if one becomes aware of a plot against another’s life, it is his responsibility to attempt to thwart it; one who has evidence that could support his fellow’s monetary claim in court, must come forward and testify.

 המצווה הרצ”ז

 
האזהרה שהזהרנו מלהמנע מהצלת נפש מישראל אם נראנו בסכנת מוות ואבדן ויש לנו יכולת להצילו, כגון:
שהוא טובע במים ואנו מיטיבים לשחות ונוכל להצילו,
או שגוי רוצה להרגו ואנו יכולים להסיר מה שבלבו או לדחות ממנו הזקו.

ובאה האזהרה מלהתעכב להצילו באמרו יתעלה: “לא תעמד על דם רעך” (ויקרא יט, טז). ואמרו שגם הכופר עדותו נכלל באזהרה זו, לפי שהוא רואה את ממון אחיו אובד והוא יכול להחזירו לו בכך שיגיד את האמת.

וכבר בא עוד בעניין זה:
“אם לוא יגיד ונשא עונו” (שם ה, א),

ולשון ספרא:

“מנין אם יודע את לו עדות, שאין אתה רשאי לשתוק עליה?
ת”ל: ‘לא תעמד על דם רעך’.
ומנין אם ראיתו טובע בנהר, ליסטים באין עליו, חיה רעה באה עליו – חייב אתה להצילו? ת”ל: ‘לא תעמד על דם רעך’.
ומנין לרודף אחר חברו להרגו שאתה חייב להצילו בנפשו?
ת”ל: ‘לא תעמד על דם רעך'”.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו במסכת סנהדרין.

 
 

Positive Commandment 182 (Digest)

Designating Cities of Refuge

“Prepare for you the way, and divide the border of the land into three parts”—Deuteronomy 19:3.

We are commanded to designate six cities of refuge in the Land of Israel, and prepare unobstructed and direct routes leading to them. These cities provided refuge [against avenging relatives] for individuals guilty of manslaughter.

המצווה הקפ”ב

 
הציווי שנצטווינו להבדיל שש ערי מקלט שתהיינה מוכנות למכה נפש בשגגה, ושמתקנים את הדרך אליהן ומישרין אותה, ולא יניחו בה דבר המעכב את הבורח מלרוץ.
והוא אמרו יתעלה: “תכין לך הדרך ושלשת את גבול-ארצך” (שם יט, ג).

וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בסנהדרין ומכות ושקלים וסוטה. וכבר הזכרנו אומרם:
“ערי מקלט אין נוהגות אלא בארץ”.

 
 
Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: