Lessons for Sunday, 27 Tevet, 5772


Negative Commandment 241 (Digest)

Taking Collateral from a Widow

“Nor shall you take a widow’s garment as security”—Deuteronomy 24:17.

It is forbidden for a creditor to take collateral for a debt from a widow—whether she is wealthy or poor.

המצווה הרמ”א האזהרה שהזהרנו מלמשכן אלמנה בין עניה בין עשירה, והוא אמרו: “ולא תחבל בגד אלמנה” (דברים כד, יז).
ולשון המשנה:

“אלמנה בין שהיא עניה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה, שנאמר: ‘ולא תחבל בגד אלמנה'”.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ט’ מבבא מציעא.

Negative Commandment 242 (Digest)

Taking Food Preparation Utensils as Collateral

“One shall not take the upper or lower millstone for a pledge, for he is taking a life as a pledge”—Deuteronomy 24:6.

It is forbidden for a creditor to take food preparation utensils – e.g., grinders, kneading bowls, pots, and knives – as collateral for a debt.

המצווה הרמ”ב האזהרה שהזהרנו מלמשכן כלים שמשתמשים בהם בני אדם בהכנת מזונותיהם, כגון כלי הטחינה וכלי הלישה וכלי הבישול וכלי שחיטת בעלי החיים וזולתם ממה שכוללו שם דבר שעושים בו אוכל נפש.
והוא אמרו יתעלה:”לא רחים ורכב בלבד, אלא כל דבר שעושין בו אכל נפש, שנאמר: ‘כי נפש הוא חובל'”. ונשאר שנבאר לך כאן אמרם:

“וחייב על הרחים בפני עצמן ועל הרכב בפני עצמו”.

ועניין דבר זה, שכל הממשכן כלי שעושין בו אוכל נפש – הרי זה עובר על מצוות לא תעשה, כמו שנתבאר; ואם משכן כלים רבים שכל אחד מהם עושין בו אוכל נפש – חייב על כל כלי וכלי, כגון שמשכן כלי טחינה וכלי אפיה וכלי לישה. וזה ממה שאין צריך לבארו, לפי שהוא דומה למי שחבל בגד אלמנת ראובן ובגד אלמנת שמעון ובגד אלמנת לוי שהוא עובר על כל בגד ובגד.
אבל עניין הדבר במי שחבל שני כלים שבשניהם יחד נעשה אוכל נפש ואין אחד מהם מספיק לעשיית אוכל נפש בלעדי האחר, האם נאמר כיון שאין האוכל נעשה אלא בשניהם יחד – הרי הם ככלי אחד ויהיה חייב משום כלי אחד; או כיון שהם שני כלים – חייב על כל אחד ואחד לבדו. לפיכך ביארו לנו שהוא חייב עליהם משום שני כלים, אף על פי שבשניהם יחד נעשית המלאכה כמו רחים ורכב, שאין טוחנים באחד מהם בלעדי האחר, שאם חבל רחים ורכב יהיה כמי שחבל ערבת הלישה וסכין השחיטה שהם שני כלים שכל אחד מהם עומד למלאכתו, וזהו עניין אמרם:
וחייב משום שני כלים, לא שהן שתי מצוות.
וזה לשון ספרי בעניין זה שבארתי לך, אמרו:

“מה רחים ורכב מיוחדין שני כלים ומשמשין מלאכה אחת וחייבין על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו, כך כל שני כלים שמשמשין מלאכה אחת חייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו”.

עניין הדבר ובאורו: אף על פי שמשמשין מלאכה אחת חייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו. ואם עבר ומשכן – מוציאים מידו ומחזירים למשתמש בו.
ואם אבד או נשרף קדם שיחזירנו – לוקה. וכך הדין בבגד אלמנה,
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ט’ מבבא מציעא.

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: