Day #3

Rules 4,5,6,7,8,9.

Principle 4

And keep My covenant

We do not include “encompassing” directives in the count. E.g. “And keep My covenant” (Exodus 12:5), or “Concerning all that I have said to you, you shall beware…” (ibid. 22:30), or “And you shall be a holy people to Me” (ibid. 23:23).

We are not counting Psukim that don’t instruct us regarding a specific action, but regarding the imperative to observe all of the Torah’s commandments, are not included in the 613

Principle 5  

The reason for a mitzvah is not counted on its own.

At times, the Torah tells us the reason for a command in language that could be understood as an independent precept—when in fact it is simply the rationale behind the words that precede it.

For example, “He shall not leave the Sanctuary, and he shall not desecrate the holy things of his G‑d” (Leviticus 21:12). Not desecrating the holy is not a commandment on its own, rather it is the reason why the Kohen may not leave the sanctuary. Or, “Her first husband, who had sent her away, may not take her again to be his wife…and you shall not bring sin to the land” (Deuteronomy 24:4). Here, too, “bringing sin to the land” is not an independent prohibition, but the reason why one may not remarry his divorced wife if she has remarried in the interim

Principle 6 

A mitzvah that has both negative and positive components is counted as two—one Positive Commandment and one Negative Commandment.

E.g. we are commanded to rest on Shabbat and desist from work on the Shabbat. We are commanded to “afflict” ourselves on Yom Kippur and we are commanded not to eat on this holy day. Though a transgression of one is also a transgression of the other – if you eat on Yom Kippur you have not afflicted yourself; if you work on Shabbat you have not rested – nevertheless these are considered two independent mitzvot.

Principle 7
 

Don’t Count every scenario mentioned as a separate Mitzvah

The different applications of a mitzvah are not individually counted.

E.g. one who inadvertently defiles the Temple or holy foods is required to bring a sin offering (Leviticus 5). If his financial situation allows, he is to bring a sheep or she-goat; otherwise he brings two birds; and if he is completely impoverished, he brings a flour offering. All this, however, is counted as one mitzvah—the mitzvah of bringing a sin offering when this particular offense is committed—although the execution of the mitzvah varies depending on the situation.

Principle 8

לא vs. לא

Do not count a negative statement amongst the prohibitions.

The Hebrew word “lo” can mean both “do not” and “shall not”; and only the “do not”s are counted as prohibitions. The only way to discern between the two is by studying the context of the word.

Examples: “She shall not go free as the slaves go free” (Exodus 21:7). This verse should not be construes as a prohibition, it is simply telling us that the circumstances that mandate the emancipation of a Canaanite slave do not apply to a Hebrew maidservant. Certainly, however, if the owner wishes to free her, he may do so.

Or, “So he shall not to be like Korach and his company” (Numbers 17:5). This is not a prohibition, rather a warning that anyone who dares contest the priesthood of Aaron’s descendents will meet the same fate as Korach and his cohorts.

Principle 9

Do not count the number of times a commandment is mentioned in the Torah, only the act which is prohibited or commanded.

Certain commandments are repeated in the Torah numerous times. For example, the commandment to rest on Shabbat is mentioned twelve times and the prohibition against consuming blood is repeated no less than seven times. Nevertheless, when counting the 613 mitzvot, we only count a prohibited or prescribed act once.

(The exception to this rule is those instances where the Sages have deduced that the repetition of a particular commandment is intended to prohibit or instruct us regarding a different act. In such a case, the [seemingly] repetitive verse is counted as a separate mitzvah—for it is in fact instructing us regarding something different than the first verse.)

It should be noted that though we count the prohibited acts, and not the amount of times mentioned, we only count prohibited acts individually specified in the Torah. At times, the Torah will issue a prohibition employing general terminology, for this prohibition includes multiple acts. For example, “You shall not eat over the blood” (Leviticus 19:26). This prohibition teaches us not to eat sacrificial flesh before the blood is sprinkled on the altar, not to eat from any animal before its soul (contained in its blood) has fully departed, that the members of a court may not eat on the day that they implement a capital verdict, and more. Though all these are biblically forbidden, none are counted as part of the 613—as none of them are mentioned specifically in the Torah.

Day #2

The first 3 (of 14) rules for counting the 613 Mitzvot

Principle 1

Do not count Rabbinic Commandments in this list. 

(E.g. lighting Chanukah candles or reciting the Hallel.)

“were given to Moses at Sinai”

Principle 2

Do not include laws which are derived from one of the Thirteen Principles of Torah Exegesis.

Principle 3

Do not count mitzvot which are not binding on all generations.

Not binding on all generations

Lesson #1 23 Kislev 5775 / December 15, 2014

Introduction:

The Rambam’s rules for counting 613 Mitzvos.

Counting

counting home

The Talmud (end of Tractate Makkot) tells us that there are 613 biblical precepts—248 of which are “positive commandments,” i.e., mitzvot that require an action on our part, and 365 “negative commandments,” i.e., prohibitions. The 248 positive commandments correspond to the 248 limbs in the human body, each limb, as it were, demanding the observance of one commandment. The 365 negative commandments correspond to the 365 days of the solar year, each day enjoining us not to transgress a certain prohibition.

While the Talmud gives us these precise numbers, it does not list the 248 positive commandments or the 365 negative ones. Thus, numerous “mitzvah counters” have arisen throughout the generations – many who preceded Maimonides – each one attempting to provide a comprehensive listing of the mitzvot, each one’s list differing slightly from all others’.

Maimonides prefaces his Sefer Hamitzvot with fourteen guiding principles that allow us to determine which Torah precepts are included in the count, and which are not. He then references these principles throughout the work, and thus arrives at precisely 248 positive commandments and 365 negative ones.

Maimonides explains in his introduction that the objective of the Sefer Hamitzvot is not to explain or elaborate upon the commandments. In an instance where he does speak about the details of a particular mitzvah, the intention is simply to identify which mitzvah he is referring to. The only goal of this work is to enumerate the biblical commandments and to provide explanation as to why certain precepts are counted while others are not.

The following are the fourteen principles :

  1. Do not count Rabbinic Commandments in this list.
  2. Do not include laws which are derived from one of the Thirteen Principles of Torah Exegesis.
  3. Do not count mitzvot which are not binding on all generations.
  4. We do not include “encompassing” directives in the count.
  5. The reason for a mitzvah is not counted on its own.
  6. A mitzvah that has both negative and positive components is counted as two.
  7. The different applications of a mitzvah are not individually counted.
  8. Do not count a negative statement amongst the prohibitions.
  9. Do not count the number of times a commandment is mentioned in the Torah, only the act which is prohibited or commanded.
  10. Do not count a preparatory act as an independent mitzvah.
  11. If a mitzvah is comprised of a number of elements, do not count them separately.
  12. When commanded to do a certain action, do not count each part of the action separately.
  13. We do not count the amount of days a mitzvah is performed.
  14. We do not count the punishment administered for each transgression.

Lessons for Sunday, 24 Adar, 5772

Negative Commandment 35 (Digest)
Incantations

“There shall not be found among you… a charmer”—Deuteronomy 18:10-11.

It is forbidden to chant a magical incantation in the belief that it can offer relief. For example, in times ago people would whisper a certain incantation over a snake or scorpion bite, in the belief that it would alleviate the pain.

מצות לא תעשה מצוה לה הזהירנו מהיות חובר, והוא שיאמרו מאמרים שיחשבו שיועילו לזה. והוא אמרו יתעלה לא ימצא בך וגו’ וחובר חבר. ולשון ספרי וחובר חבר אחד חובר את העקרב כלומר מי שיאמר עליהם מאמרים ולא ינשכהו לפי מחשבתו, או יאמר על מקום נשיכתם כדי שינוח הכאב, והעובר על לאו זה לוקה. והתבארו משפטי מצוה זו בשביעי משבת. (פ”ז מסנהדרין, שם):

Negative Commandment 38 (Digest)
Communication with the Dead

“There shall not be found among you… a necromancer”—Deuteronomy 18:11.

It is forbidden to do any act that supposedly elicits information from the dead. The Talmud speaks of people who would abstain from food and go to sleep in a cemetery—in the hope that the dead would appear and communicate with them.

מצות לא תעשה מצוה לח הזהירנו משאול אל המתים כמו שיחשבו אותם שהם מתים באמת ואע”פ שהם אוכלים ומרגישים, ויחשבו שמי שיעשה כך וילבש כך יבא אליו המת בשינה ויאמר לו מה שישאל. והוא אמרו יתעלה לא ימצא בך וגו’ ודורש אל המתים. ובגמרא (סנהדרין דף ס”ה:) דורש אל המתים זה המרעיב עצמו ולן בבית הקברות כדי שתשרה עליו רוח טומאה. וכל העובר על לאו זה חייב מלקות. (סנהדרין, שם):

Negative Commandment 36 (Digest)
Consulting Ov


“There shall not be found among you… one who inquires of Ov”—Deuteronomy 18:10-11.

The Torah forbids us from consulting with an Ov practitioner, to ask him for advice or information based on his Ov experience.

The Ov practice consisted of burning a certain incense and doing certain acts known to the Ov followers. At that point, it would seem to the person engaging in these acts that he hears a voice emanating from beneath his armpit, which would answer questions that he posed.

מצות לא תעשה מצוה לו שהזהירנו משאול בעל אוב. והוא אמרו יתעלה לא ימצא בך וגו’ ושואל אוב. והעובר על לאו זה כלומר שישאל באוב אינו חייב מיתה אבל הוא אסור. (סנהדרין, שם):

Negative Commandment 37 (Digest)
Consulting Yi’doni

“There shall not be found among you… one who inquires of Yid’oni”—Deuteronomy 18:10-11.

The Torah forbids us from consulting with a Yid’oni practitioner, to ask him for advice or information based on his Yid’oni experience.

The Yid’oni practice consisted of inserting into one’s mouth a bone from the yidoa fowl. After then burning incense, saying certain formulas and doing certain rites, the person would enter a trance-like state, and he would begin issuing predictions about the future.

מצות לא תעשה מצוה לז שהזהירנו משאול בידעוני. והוא אמרו יתעלה לא ימצא בך וגו’ וידעוני. ולשון ספרא אל תפנו אל האובות ואל הידעונים, אוב זה פיתום המדבר משחיו, ידעוני המדבר בפיו, הרי אלו בסקילה והשואל בהם באזהרה. (סנהדרין, שם):

Negative Commandment 34 (Digest)
Witchcraft

“There shall not be found among you…one who practices witchcraft”—Deuteronomy 18:10.

We are forbidden from engaging in any form of magic or witchcraft

מצות לא תעשה מצוה לד הזהירנו מעשות הכשוף כלו. והוא אמרו לא ימצא בך וגו’ ומכשף, והעובר על לאו זה חייב סקילה במזיד ובשוגג חטאת קבועה. והתבארו משפטי מצוה זו בפ”ז מסנהדרין. (שם, שם):

Negative Commandment 43 (Digest)
Sideburns

“You shall not round the corners of your heads”—Leviticus 19:27.

It is forbidden for a man to cut off his sideburns, leaving his hairline rounded at the sides, for such was the practice of ancient idol-worshippers. (This prohibition also applies if one cuts all his hair. Even if there is no hairline, the sideburns must never be cut off.)

מצות לא תעשה מצוה מג הזהירנו מהעביר שער הצדעים. והוא אמרו יתעלה לא תקיפו פאת ראשכם, והאזהרה מזה שלא נתדמה לעובדי ע”ז כי כן היו עושין כומרי ע”ז שהיו מגלחין שער הצדעים לבד, והיו צריכין שיבארו במסכת יבמות (דף ה’) ואמרו הקפת כל הראש שמה הקפה כדי שלא יאמר כי תכלית מה שידמה הוא גלוח הצדעים והניח שאר שערם כמו שיעשו כומרי ע”ז אמנם כשיגלח הכל אין בזה דמיון בהם, הנה הודיענו שאינו מותר לגלח הצדעים בשום פנים לא ביחוד ולא עם הראש, וחייב מלקות על כל פאה מהם, והוא חייב שתים אם גלח כל ראשו. והראוי שלא נמנה זה שתי מצות ואע”פ שהוא חייב שתים לפי שאין בהם שתי לשונות תחת לאו אחד, כי הוא אילו אמר לא תקיפו פאת ראש מימין ופאת ראש משמאל ומצאנום חייב עליהם שתים אז היה אפשר לומר שימנו שתי מצות, אמנם בהיותו מלה אחת וענין אחד הנה הוא באמת מצוה אחת, ואע”פ שבא בפירוש שלאו זה כולל חלקים רבים מתחלקים מן הגוף ושהוא חייב על כל אחד ועל כל חלק מהם ביחוד לא יחייב זה שיהיו מצות רבות. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בסוף מכות ואין הנשים חייבות בה. (קדושים תהיו, מדע הלכות ע”ז וחקות העכו”ם פי”ב):

Negative Commandment 44 (Digest)
Shaving

“You shall not destroy the corners of your beard”—Leviticus 19:27.

It is forbidden for a man to shave with a razor (or razor-like implement) the “corners” of his beard. The Sages identified five corners: the upper right cheek, the lower right cheek, the upper left cheek, the lower left cheek, and the chin. Shaving the beards with razors was the way of ancient pagan priests

מצות לא תעשה מצוה מד שהזהירנו מלגלח הזקן. והוא חמשה חלקים הלחי העליון מצד ימין והלחי התחתון מצד ימין, הלחי העליון מצד שמאל והלחי התחתון מצד שמאל, והזקן, ובא האזהרה בהם בזאת המלה לא תשחית את פאת זקנך וזה שזקן יקרא הכל. ולא אמר לא תשחית זקנך אבל אמרו לא תשחית פאת רוצה לומר שלא תגלח אפילו פאה אחת מכלל הזקן, ובא הפירוש שהוא חמש פאות כמו שחלקנו אותם, והוא חייב חמש מלקיות כשיגלח הכל אפילו גלחו בבת אחת. ולשון משנה (מכות כ”ו) ועל הזקן חמש שתים מכאן ושתים מכאן ואחת למטה, רבי אליעזר אומר אם נטלן כולן כאחת אינו חייב אלא אחת. ואמר אלמא קסבר רבי אליעזר לאו אחד הוא הנה זה ראיה מבוארת דסבר תנא קמא שהן חמשה לאוין וכן היא ההלכה. וזה גם כן היה קשוט כמו שהוא היום מפורסם בקשוט הגלחים שהם יגלחו זקנם. ואשר חייב שלא ימנו חמש מצות בהיות האזהרה מהן במלה אחת כמו שבארנו במצוה שלפני זאת וכבר התבארו משפטי מצוה זו בסוף מכות. וזו אין הנשים חייבות בה. (מכות כ”ו):

Negative Commandment 40 (Digest)
Men Cross-Dressing

 

“A man shall not put on a woman’s garment”—Deuteronomy 22:5.

It is forbidden for a man to don clothing or ornaments that are considered women’s garment or gear in that locale. There are two reasons why a man would wear women’s clothing, both anathema to G‑d: a) To facilitate lewd behavior, or b) in conformance with once-prevalent idolatrous ritual.

מצות לא תעשה מצוה מ שהזהירנו מהתקשט האנשים בתכשיטי הנשים. והוא אמרו ולא ילבש גבר שמלת אשה, וכל אדם שיתקשט (גם) כן או לבש מה שהוא מפורסם במקום ההוא שהוא תכשיט מיוחד לנשים לוקה. ודע שזאת הפעולה כלומר היות הנשים מתקשטות בתכשיטי האנשים והאנשים מתקשטים בתכשיטי הנשים פעמים יעשו לעורר הטבע לזמה כמו שהוא מבואר בספרים המחוברים לזה, והרבה מה שיושם בתנאי בעשיית קצת הטליסמא ויאמר אם יתעסק בו אדם ילבש בגדי נשים ויתקשט בזהב ופנינים והדומה להם, ואם היתה אשה תלבש השריון ותזדיין בחרבות, וזה מפורסם מאד אצל בעלי הדעת הזאת. (כי תצא, שם):

Negative Commandment 39 (Digest)
Women Cross-Dressing

“A woman shall not wear that which pertains to a man”—Deuteronomy 22:5.

It is forbidden for a woman to don clothing or ornaments that are considered men’s garment or gear in that locale

מצות לא תעשה מצוה לט שהזהירנו מהמשך אחר חקות העכו”ם, שתהיינה הנשים לובשות בגדי האנשים ושיתקשטו בתכשיטיהם. והוא אמרו לא יהיה כלי גבר על אשה, וכל אשה שתתקשט באחד מתכשיטי האנשים המפורסמים בעיר ההיא שזה הוא תכשיט מיוחד לאנשים לוקה. (סנהדרין, שם):

Negative Commandment 41 (Digest)
Tattoos

“You shall not print any marks upon you”—Leviticus 19:28.

We are forbidden from tattooing our bodies. Tattooing was common practice amongst the ancient idol-worshippers

מצות לא תעשה מצוה מא הזהירנו מרשום בגופנו במיני צבעונים כגון הכחול והוירדט וזולתם כמו שיעשו עובדי ע”ז כמו שהוא מפורסם אצל אנשי מצרים עד היום, ואזהרה מזה הוא אמרו וכתובת קעקע לא תתנו, והעובר על לאו זה חייב מלקות. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בסוף מכות. (קדושים תהיו, שם פי”ב):

Negative Commandment 45 (Digest)
Scarring

“You shall not cut yourselves”—Deuteronomy 14:1.

It is forbidden to cut ourselves in the course of mourning a deceased—as this was a common practice amongst idol-worshippers. It is also forbidden to follow the ancient practice of self-mutilation as part of pagan ritual

מצות לא תעשה מצוה מה שהזהירנו מעשות שרט לנפש בבשרנו כאשר יעשו עובדי ע”ז. והוא אמרו יתעלה לא תתגודדו. וכבר נכפלה האזהרה מזה באמרו ושרט לנפש לא תתנו וגו’. וכבר התבאר בגמרא (יבמות דף י”ג:) כי גופיה דקרא לא תתגודדו לא תעשו חבורה, ושם נאמר גם כן לא תתגודדו מיבעי ליה לגופיה דאמר רחמנא לא תעשו חבורה על מת. ובגמרא מכות (דף כ”א) אמרו שריטה וגדידה אחת היא. ושם התבאר המתגודד על המת בין ביד בין בכלי חייב ועל ע”ז בכלי חייב ביד פטור כמו שבא בפירוש בנבואה ויתגודדו כמשפטם בחרבות. והנה אמרו שבכלל זה האזהרה מחלוק דתי העיר במנהגם וחלוק הקבוצים ואמרו לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות, אבל גופיה דקרא הנה הוא כמו שבארנו לא תעשו חבורה על מת, וזהו כמו דרש. וכן אמרו (סנהדרין דף ק”י) המחזיק במחלוקת עובר בלאו שנאמר ולא יהיה כקרח וכעדתו הוא גם כן על צד הדרש אמנם גופיה דקרא הוא להפחיד. ולפי מה שבארו החכמים הנה הוא שלילה לא אזהרה כי הם בארו שענין זה המאמר הוא שהאל יתעלה מגיד כי מי שיחלוק ויעורר על הכהונה במה שיבא מן הזמן לא יענש במה שנענש קרח ואמנם יהיה כאשר דבר ה’ ביד משה לו, רוצה לומר הצרעת, כאמרו למשה הבא נא ידך בחיקך, וכמו שהתבאר בעזיהו המלך. ואשוב אל כונת המצוה ואומר כי התבארו משפטי מצוה זו בסוף מכות והעובר על לאו זה לוקה. (ראה אנכי, שם)

Negative Commandment 171 (Digest)
Tearing Out Hair

“Do not make any baldness between your eyes for the dead”—Deuteronomy 14:1.

When a loved one dies, we mustn’t allow our anguish to cause us to rip out our hair leaving a bald spot.

מצות לא תעשה מצוה קעא הזהירנו מעשות קרחה בראש על המתים כמו שיעשו הסכלים. והוא אמרו יתעלה ולא תשימו קרחה. ונכפלה אזהרה זו בכהנים באמרו לא יקרחו קרחה וגו’ להשלים הדין הזה, כי מאמרו בין עיניכם היינו יכולין לומר כי הקורח מן הראש [סמוך לפדחת] לבד יאסר, ולכן באר ואמר בראשם לחייב על הראש כבין עיניכם, ואילו אמר גם כן לא יקרחו קרחה בראשם היינו אומרים בין על המת בין שלא על המת, וכבר באר שם למת. וכל מי שיגלח שער ראשו בקרחה על מת לבד כגריס לוקה בין היה כהן או ישראל לוקה על כל קרחה וקרחה מלקות אחת, וכן כפל בכהנים ופאת זקנם לא יגלחו וגו’. אמנם בא להשלים דין מצוה זו כמו שהתבאר במכות (דף כ’). (ראה אנכי, מדע הלכות עבודה זרה וחקות העכו”ם פרק י”ב):

Lessons for Shabbat, 23 Adar, 5772

Negative Commandment 11 (Digest)
A Structure Designated for Worship

“Do not erect a monument which the Lord, your G‑d, despises”—Deuteronomy 16:22.

It is forbidden to erect a structure designed for people to gather around it to worship—even to worship the One G‑d. This is forbidden because erecting such a revered structure was common practice amongst the ancient idol worshippers.

 המצווה הי”א

  האזהרה שהזהרנו מלעשות מצבה שיתקבצו אליה ויכבדוה, אפילו נעשית לעבוד עליה את ה’. כל זה כדי שלא נתדמה בעבודתו יתעלה לעובדי עבודה זרה.
לפי שכך היו עושים: בונים מצבות ושמים את הנעבדים עליהן.
והוא אמרו יתעלה באזהרה על כך: “ולא תקיים לך מצבה אשר שנא ה’ אלהיך” (דברים טז, כב);
והעובר על לאו זה – חייב מלקות.

Negative Commandment 12 (Digest)
Kneeling Stones

“You shall not install a kneeling stone in your land, to bow down upon it”—Leviticus 26:1.

It is forbidden to make designated stones upon which to bow down—even if bowing to the One G‑d. This is forbidden because it was common practice amongst the ancient idol worshippers to decorate “kneeling stones” and place them before their idols.

 המצווה הי”ב האזהרה שהזהרנו מלעשות אבנים מוכנות להשתחות עליהן, אפילו אותה ההשתחוויה היא לה’ יתעלה. וגם זאת כדי שלא להתדמות לעובדי פסילים, לפי שכך היו עושים אבנים מצוירות משוכללות בעשייתן לפני הפסילים, ועליהן היו משתחווים לאותו הפסל.
ואמר יתעלה: “ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה” (ויקרא כו, א),
והעובר על לאו זה – חייב מלקות.
ולשון ספרא:

“לא תתנו בארצכם – בארצכם אין אתם משתחוים על האבנים,
אבל משתחוים אתם על האבנים בבית המקדש”.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בגמרא מגילה.

Negative Commandment 13 (Digest)
Trees in the Temple

“Do not plant for yourself an Asherah of any tree near the altar of the Lord your G‑d”—Deuteronomy 16:21.

It is forbidden to plant any tree near the altar, or anywhere in the Holy Temple. This is forbidden because it was common practice amongst the ancient idol worshippers to plant beautiful decorative trees in their temples.

המצווה הי”ג האזהרה שהזהרנו מלנטוע אילנות במקדש או אצל המזבח לנוי לו וליופי, אפילו נתכוון בכך לעבודת ה’, כיון שכך היו מכבדים גם לעבודה זרה שהיו נוטעים לה עצים נאים, יפים למראה, בבתי עבודתם.
אמר יתעלה: “לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה’ אלהיך” (דברים טז, כא),
העובר על לאו זה – חייב מלקות.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בגמרא תמיד, ושם נתבאר שהנטיעה בכל המקדש אסורה.

Positive Commandment 185 (Digest)
Destroying Idols

“Destroy all those places”—Deuteronomy 12:2.

We are commanded to utterly eradicate all vestiges of idol worship from the Land of Israel. To shatter, burn, destroy and cut down—any method needed to destroy the idols, their altars, and their houses of worship.

המצווה הקפ”ה הציווי שנצטווינו להשמיד כל עבודה זרה ובתיה בכל מיני השמדה והשחתה: לשבר, לשרוף, להרוס ולכרות – כל מין במה שראוי לו, כלומר: במה שיהיה מוחלט ומהיר ביותר ל[השגת] השמדתו. לפי שהכוונה היא שלא נשאיר לה זכר.
והוא אמרו יתעלה: “אבד תאבדון את כל המקמות” (שם יב, ב).

ועוד אמר: “כי אם כה תעשו להם מזבחתיהם תתצו וגו'” (שם ז,ה),

ואמר עוד: “ונתצתם את מזבחתם” (שם יב, ג).

ובדרך אגב שנזכרה בגמרא סנהדרין מצוות עשה דעבודה זרה, אמרו בתמיהה:

“בעבודה זרה מאי מצוות עשה איכא?!
תרגמה רב חסדא: ונתצתם”.

ולשון ספרי:

“מנין אתה אומר שאם קצץ אשרה והחליפה אפילו עשר פעמים שחייב לקצצה?
תלמוד לומר: אבד תאבדון”.

ושם אמרו:

“ואבדתם את שמם מן המקום ההוא (שם) – בארץ ישראל אתה מצווה לרדוף אחריהם,
ואין אתה מצווה לרדוף אחריהם בחוצה לארץ”.

 

Negative Commandment 25 (Digest)
Benefiting from Idolatry

“Do not bring an offensive [idol] into your house”—Deuteronomy 7:26.

We are forbidden from deriving any benefit from an idol, or any of its implements. For example, it would be forbidden to cook on a fire fueled by wood from an Asherah (worshipped) tree.

המצווה הכ”ה האזהרה שהזהרנו שלא להוסיף כלום משל עבודה זרה על ממוננו אלא נתרחק ממנה ומבתיה ומכל המתיחס אליה.
והוא אמרו יתעלה: “ולא תביא תועבה על ביתך” (שם ז, כו).
והנהנה מאיזה דבר ממנה – לוקה.
ובסוף מכות ביארו,

שהמבשל בעצי אשרה – לוקה שתיים:
אחת משום “ולא תביא תועבה אל ביתך”,
ואחת משום “ולא ידבק בידך מאומה” (שם יג, יח);

והבן זאת.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ג’ מעבודה זרה.

Negative Commandment 22 (Digest)
Benefiting from Idolatrous Decorations

“Do not covet the silver or the gold that is on them”—Deuteronomy 7:25.

It is forbidden to derive any benefit from idolatrous accoutrements, such as jewelry used to adorn an idol or the idol’s gold plating.

המצווה הכ”ב האזהרה שהזהרנו מלהנות בתכשיטים שקשטו בהם עבודה זרה.
והוא אמרו יתעלה: “לא תחמד כסף וזהב עליהם” (שם ז, כה).
ובספרא ביארו,

שצפויי נעבד אסורין, והסמיכו את זה לאמרו יתעלה:
“לא תחמד כסף וזהב עליהם”.
העובר על לאו זה – חייב מלקות.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ג’ מעבודה זרה

Negative Commandment 48 (Digest)
Treaties with the Seven Nations

“You shall not make a treaty with them”—Deuteronomy 7:2.

It is forbidden to make a peace treaty with the members of the seven nations of Canaan and to allow them to live peacefully in our midst—unless they agree to abandon their pagan ways.

המצווה המ”ח
האזהרה שהזהרנו מלכרות ברית עם הכופרים ומלהניחם שקטים בכפירתם,
כלומר שבעה עממין.
והוא אמרו יתעלה: “לא תכרת להם ברית” (דברים ז, ב).

וכבר ביארנו במצוות עשה, במצווה קפז, שמלחמת שבעה עממין וכל מה שנאמר בהם, ראוי למנותו, ואינו כמצוות שאינן נוהגות לדורות.

Negative Commandment 50 (Digest)
Kindness towards Idol-Worshipers

“Do not show mercy towards them”—Deuteronomy 7:2.

We are not to show mercy to idol-worshippers, nor are we permitted to praise them. It is even forbidden to say about an idol-worshipper, “Look at how attractive this individual is!”

המצווה המשלימה חמשים
האזהרה שהזהרנו מלחמול על עובדי עבודה זרה ומלשבח שום דבר מכל מה שמיחד להם.
והוא אמרו יתעלה: “ולא תחנם” (שם ז, ב),

ובא בקבלה:

“לא תתן להם חן”.

ואפילו אדם מעובדי עבודה זרה שצורתו נאה – אסור לנו לומר: זה נאה בצורתו או זה יפה פנים, כמו שנתבאר בגמרא דילן.

ובגמרא עבודה זרה ירושלמי אמרו:

לא תתן להם חן בלא תעשה.

Negative Commandment 51 (Digest)
Allowing Idol-Worshipers to Reside in Israel

 

“They shall not dwell in your land lest they make you sin against Me”—Exodus 23:33.

We must not allow idol-worshippers to dwell in our midst in the Holy Land, lest we learn from their heretical ways. And it is certainly forbidden to sell or even rent real estate to an idol-worshipper in the land.

In fact, if an idol-worshipper wants to pass through our land while en route to his final destination, we do not allow passage unless he forswears idolatry.

המצווה הנ”א האזהרה שהזהרנו שלא ידורו עובדי עבודה זרה בארצנו כדי שלא נלמד כפירתם.
והוא אמרו יתעלה: “לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי” (שמות כג, לג).

ואפילו רצה הגוי לעבור במושבותינו אין זה מותר לנו, עד שיקבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה, ואז יהא מותר לו לדור, וזהו הנקרא: גר תושב.

הכוונה בזה שהוא “גר” לעניין שמותר לו לדור בארץ בלבד.
וכך אמרו:

“איזהו גר תושב?
זה שקבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה, דברי ר’ יהודה”;
אבל עובד עבודה זרה אל ידור ואין מוכרין לו קרקעות ולא משכירין.

ובמפורש בא לנו הביאור: לא תתן להם חניה בקרקע.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בסנהדרין ובעבודה זרה.

Negative Commandment 30 (Digest)
The Practices of the Heathens

“You shall not walk in the practices of the nation that I am sending away before you”—Leviticus 20:23.

We are forbidden from imitating the practices of the idolaters—even in those areas not associated with their pagan rites. Even something as simple as saying, “Since they dress in purple wool, I, too, will dress in purple wool…” is forbidden.

המצווה המשלימה שלשים האזהרה שהזהרנו מללכת אחרי הכופרים ומלהתנהג כמנהגם, ואפילו במלבושם וכינוסיהם במסיבותיהם.
והוא אמרו: “ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מפניכם” (ויקרא כ, כג).

וכבר נכפל לאו זה באמרו: “ובחקתיהם לא תלכו” (שם יח, ג).
ובא הפירוש: לא אמרתי אלא בחקיים החקוקיים להם ולאבותיהם.
ולשון ספרא:

“ובחקותיהם לא תלכו – שלא תהלכו בנימוסות שלהם,
בדברים החקוקיים להם, כגון תרטיות וקרקסיות והאסתטריות –
אלה הן מיני מסיבות שהיו מתכנסים בהם לעבודת האלילים;
ר’ מאיר אומר: אלו דרכי האמורי שמנו חכמים;
ר’ יהודה בן בתירא אומר: שלא תנחור ולא תגדל ציצית ושלא תספר קומי.
והעושה דבר מכל אלו – חייב מלקות.

ונכפל הלאו בעניין זה בלשון אחר, והוא אמרו:
“השמר לך פן תנקש אחריהם” (דברים יב, ל).
ולשון ספרי:

“השמר” – בלא תעשה; “פן” – בלא תעשה; “תנקש אחריהם”
שמא תדמה להם ותעשה כמעשיהם ויהיו לך למוקש,
שלא תאמר: הואיל והם יוצאין בארגמן אני אצא בארגמן;
הואיל והם יוצאין בתלוסין, אף אני אצא בתלוסין –
וזה מין ממיני תכשיטי הצבא.

וידוע לך לשון ספרי הנבואה:
“ועל כל הלבשים מלבוש נכרי” (צפניה א, ח).
כל זה לשם הרחקה מהם וגינוי לכל מנהגיהם – אפילו במלבוש.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ו’ משבת וגם בתוספתא שבת.

Negative Commandment 33 (Digest)
Interpreting Omens

 

“There shall not be found among you… one who interprets omens”—Deuteronomy 18:10.

It is forbidden to base one’s actions on supposed good or bad omens. The Midrash gives examples of “bad” omens: “My bread fell out of my mouth, my staff fell out of my hand, a snake passed me on my right, a fox on my left…”

המצווה הל”ג האזהרה שהזהרנו מלנחש, כגון זה שאומרים ההמון: כיון שחזרתי מן הדרך לא אצליח במעשי; או: הדבר הראשון שראיתי היום הוא דבר פלוני, ודאי ארוויח היום דבר. ואופן זה נפוץ מאד אצל המוני העמים הסכלים.
וכל העושה מעשה על פי הניחוש – לוקה.
לפי שאמר יתעלה: “לא ימצא בך וגו’ מעונן ומנחש” (דברים יח, י).

וכבר כפל צווי זה ואמר: “לא תנחשו” (ויקרא יט, כו).
ולשון ספרי:

“מנחש – כגון האומר: נפלה פתי מפי, נפלה מקלי מידי,
עבר נחש מימיני ושועל משמאלי”.

ובספרא:

“לא תנחשו – כגון אלו המנחשים בחולדה ובעופות ובכוכבים וכל כיוצא בהם”.

וכבר נתבארו גם דיני מצווה זו בפרק ז’ משבת ובתוספת שבת.

Negative Commandment 31 (Digest)
Soothsaying

 

“There shall not be found among you… a soothsayer”—Deuteronomy 18:10.

It is forbidden to use any of the methods employed by psychics to stimulate their supposed clairvoyant talents—and to then predict the future based on these actions.

המצווה הל”א האזהרה שהזהרנו מלקסום, כלומר: לעורר את כוח ההשערה במין ממיני העוררות.
לפי שכל בעלי הכוחות המגידים מה שיהיה קדם היותו – לא יתכן להם דבר זה אלא מפני שכוח ההשערה שלהם חזק ויארע על פי רוב כפי האמת והנכון;
לפיכך מרגישים מה שיהיה, ויש להם יתרון זה על זה כמו שיש לכל בני אדם יתרון זה על זה בכל כוח מכוחות הנפש.
והכרחי הוא לבעלי הכוחות השערתיים האלו לעשות איזה מעשה כדי לעורר בו את כוחו ולעודד את פעלתו.
יש מהם מי שמכה במטה על הארץ הכאות תכופות וצועק צעקות משונות ומפנה מחשבתו ועושה כך זמן ממשך עד שיארע לו מעין מצב התעלפות ויגיד מה שיהיה – וכבר ראיתי זאת פעם במערב הפנימי.

ויש מהם מי שזורק אבנים קטנות ביריעת עור ומאריך להביט בהן ואחר כך יגיד, וזה מפורסם בכל מקום שעברתי בו.

ומהם מי שזורק חגורת עור ארוכה על הארץ ומסתכל בה ומגיד.

הכוונה בכל אלו לעורר את הכוח שיש בו, לא שאותו דבר בעצמו פועל משהו או מורה על משהו. וזוהי טעות ההמון: כי כאשר מתאמתות מקצת אותן ההגדות, חושבים שפועלות אלו מורות על מה שיהיה. ונמשך הדבר אצלם בטעות זו עד שחשבו שמקצת אותן הפעולות הן הגורם שיהיה מה שיהיה, כמו שמדמים בעלי משפטי הכוכבים. לפי שמשפטי הכוכבים אינם אלא מן הסוג הזה, כלומר שהם מין ממיני עוררות הכוח;

לכן לא יהיו שני בני אדם שווים באמתת הגדת העתידות, אף על פי שהם שווים בידיעת המשפטים.
והעושה איזה מעשה שיהיה מהמעשים האלה וזולתם, מכל מה שנוהג בדרך זו – נקרא: קוסם,
אמר ה’ יתעלה: “לא ימצא בך [וגו’] קוסם קסמים” (דברים יח, י).
ולשון ספרי:

איזהו קוסם? זה האוחז במקלו ואומר: אם אלך, או לא אלך.

ועל סוג זה של עוררות המפרסם באותו הזמן אמר הנביא: “עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו” (הושע ד, יב).
והעובר במעשה זה – חייב מלקות, כלומר: אבל שאלת הקוסם מגונה מאד.

ועבר נתבארו דיני מצווה זו בכמה מקומות בגמרא סנהדרין ובתוספתא שבת ובספרי.

Negative Commandment 32 (Digest)
Astrology and Divination

“There shall not be found among you… a diviner of times”—Deuteronomy 18:10.

It is forbidden to predict the auspiciousness of times or dates based on astrological formations: “This day is auspicious, and this day not so.” It is also forbidden to act based on such predictions.

Also included in this prohibition is sleight of hand. It is forbidden to deceptively use sleight of hand to convince others that one has magical powers.

המצווה הל”ב האזהרה שהזהרנו מלכון מעשנו בבחירת הזמנים על פי מערכות הכוכבים,
והוא שנאמר: יום זה ראוי לפעולה פלונית ונתכוון לעשותו, או יום זה לא רצוי לעשות בו פעולה פלונית ונמנע מלעשותה.
וזה אמרו יתעלה: “לא ימצא בך וגו’ מעונן” (דברים שם).

וכבר נכפל לאו זה ואמר: “ולא תעוננו” (ויקרא יט, כו).
ולשון ספרא:

לא תעוננו – אלו נותני העתים.
לפי שהוא נגזר מן “עונה”,

כלומר: לא יהיה בכם קובע עתים האומר: עת פלונית טובה ועת פלונית רעה.
וגם העובר על לאו זה – חייב מלקות,
כלומר: המודיע את העונות, לא זה השואל עליהן;
אבל גם השאלה על דבר זה – אסורה נוסף על היותה דבר בלתי אמיתי.

והמכוון מעשיו לזמן מסוים מתוך חישוב שיאשר או יצליח באותה הפעילה – הרי גם זה לוקה, לפי שעשה מעשה.

ועוד בכלל המעשה הזה אסור מעשה אחיזת העינים.
ולשון חכמים:

“מעונן – זה האוחז את העניים”,

והוא סוג גדול כסוגי התחבולות ונוסף לכך קלות תנועת היד, עד שנדמים לאדם דברים בלתי אמתיים. כמו שאנו רואים שהם עושים תמיד, שמישהו לוקח חבל בידו ונותנו בכנף בגדו לעיני בני אדם ואחר כך מוציאו נחש; או זורק טבעת לאויר ומוציאה מפי אדם שלפניו וכיוצא בזה ממעשי אחיזת העינים המפורסמים אצל ההמון – כל מעשה מאלו אסור, והעושה אותו נקרא: אוחז את העינים והוא מין ממני הכשפים ולפיכך לוקה.

ועם זה הוא גונב דעת הבריות. וההפסד הנגרם על ידי כך עצום מאד, לפי שהדברים הנמנעים לחלוטין נעשים אפשריים בעיני הסכלים והנשים והנערים, ומחשבתם מתרגלת לקבל את הנמנעות ולחשוב שהם אפשריים להיות. והבן זאת.


Lessons for Friday, 22 Adar, 5772

Negative Commandment 16 (Digest)
Inciting Another Jew to Worship Idols

“And no more such wickedness shall be done amongst you”—Deuteronomy 13:12.

It is forbidden to incite another to worship idols.

המצווה הט”ז האזהרה שהזהרנו מלהסית, היינו שיקרא אחד מישראל לעבוד עבודה זרה, וזהו הנקרא: מסית, כמו שביארנו לעיל.
והלאו על זה הוא אמרו יתעלה במסית: “ולא יוספו לעשות כדבר הרע הזה בקרבך” (שם); העובר על זה, והוא המפתה אדם מישראל – חייב סקילה.

כמו שאמר הכתוב: “כי הרג תהרגנו” (שם שם, י). והאדם שהמסית רצה שיתפתה לו – הוא אשר ראוי שיהרגנו, כמו שבאר יתעלה ואמר: “ידך תהיה בו בראשונה להמיתו” (שם).

ולשון ספרי:

“מצווה ביד המוסת להרגו”.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ז’ מסנהדרין.

Negative Commandment 17 (Digest)
Loving an Inciter

“Do not be drawn to him”—Deuteronomy 13:9.

The person who is the target of incitement to idol worship is not allowed to harbor any love or sympathy for one who urged him to abandon G‑d. Though we are commanded to love every Jew – even a sinner – an inciter is the exception to this rule.

המצווה הי”ז האזהרה שהזהר המוסת מלאהב את המסית, ושלא יאבה לדבריו.
והוא אמרו יתעלה: “לא תאבה לו” (שם שם, ט).
ולשון ספרי:

“מכלל שנאמר: ‘ואהבת לרעך כמוך’ (ויקרא יט, יח)
יכול אתה אוהב לזה?
תלמוד לומר: לא תאבה לו”.

Negative Commandment 18 (Digest)
Abhorring the Inciter



“Nor (shall you) listen to him”—Deuteronomy 13:9.

The person who is the target of incitement to idol worship is not allowed to soften his hatred towards the one who urged him to abandon G‑d

המצווה הי”ח

האזהרה שהזהר המוסת שלא יקל בנטירה למסית, אלא חייב לנטור לו בהכרח; וכשאינו נוטר לו – עובר על מצוות לא תעשה.
והוא אמרו: “ולא תשמע אליו” (דברים יג, ט),
ובא הפירוש:

“מכלל שנאמר: “עזב תעזב עמו” (שמות כג, ה)
יכול אתה עוזב לזה?
תלמוד לומר: ולא תשמע אליו.

Negative Commandment 19 (Digest)
Pity for an Inciter


“Nor shall your eye pity him”—Deuteronomy 13:9.

When seeing a person in mortal danger, we are commanded to come to the rescue. This rule does not apply towards one who incites to idol worship. The person who is the target of incitement to idol worship is forbidden to come to the rescue of the one who urged him to abandon G‑d.

המצווה הי”ט

האזהרה שהזהר המוסת מלהציל את המסית, אם יראה ובמצב של אבוד וכליה,
והוא אמרו: “[ו]לא תחס עינך עליו” (דברים יג, ט).
ובא הפירוש:

מכלל שנאמר: “לא תעמד על דם רעך” (ויקרא יט, טז)
יכול אי אתה עומד על דמו של זה?
תלמוד לומר: ולא תחוס עינך

Negative Commandment 20 (Digest)
Sparing an Inciter


“Nor shall you spare (him)”—Deuteronomy 13:9.

In the course of the court proceedings, the person who is the target of incitement to idol worship is not allowed to justify the actions of the one who urged him to abandon G‑d, nor is he allowed to express anything positive about the inciter that could possibly lead to his vindication. (This is an exception to the general rule. Normally, the courts encourage anyone who has anything positive to say about the accused to speak up.)

המצווה העשרים

האזהרה שהזהר המוסת מללמד זכות על המסית; ואפילו יודע לו זכות – אסור לו להזכירו ולא ילמד עליו זכות.
והוא אמרו יתעלה: “ולא תחמל” (דברים, שם).
ובא הפירוש:

ולא תחמול – לא תלמד עליו זכות.

Negative Commandment 21 (Digest)
Concealing Evidence About the Inciter


“Nor shall you cover up for him”—Deuteronomy 13:9.

In the course of the court proceedings, the person who is the target of incitement to idol worship is not allowed to cover up any deleterious evidence he is privy to regarding the one who urged him to abandon G‑d

המצווה הכ”א

האזהרה שהזהר המוסת מלשתק מללמד על המסית חובה הידועה לו ממה שמביא לידי קיום העונש עליו.
והוא אמרו יתעלה: “ולא תכסה עליו” (שם).
ובא הפירוש:
לא תכסה, אם אתה יודע לו חובה – אי אתה רשאי לשתוק.

Negative Commandment 26 (Digest)
Idolatrous Prophecies


“[The prophet]… that shall speak in the name of other gods”—Deuteronomy 18:20.

It is forbidden to prophesy, claiming that G‑d commanded to worship a pagan deity. It is also forbidden to prophesy in the name of a pagan deity, to claim that the deity appeared and instructed to serve it, promising reward for those who comply with its demand and punishment for those who don’t.

המצווה הכ”ו האזהרה שהזהר אדם מלהתנבא בשמה, והוא: שיאמר שה’ ציווהו לעבדה או שהיא עצמה ציוותה על עבודתה והבטיחה גמול ועונש, כמו שמדמים נביאי הבעל ונביאי האשרה.
ולא בא בכתוב לאו ברור מיוחד בעניין זה, כלומר: אזהרת מתנבא בשמה; אבל נתבאר בכתוב העונש, שכן נידון המתנבא בשמה במיתה.
והוא אמרו: “ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא” (שם יח, כ).
מיתה זו בחנק, לפי שהכלל אצלנו שמיתה האמורה בתורה סתם – חנק.

וכבר ידוע לך היסוד שבארתי לך בכלל י”ד מן הכללים שקדמו למאמר זה, והוא אמרם:
לא עונש הכתוב אלא אם כן הזהיר; והנה אזהרתו ממה שנאמר: “ושם אלהים אחרים לא תזכירו” (שמות כג, יג).
כי אינו מן הנמנע שלאו אחד מזהיר על ענינים רבים ואין דינו דין לאו שבכללות, כיון שנתבאר העונש בכל עניין ועניין. ומזה יבואו דוגמאות במקומן.

וכבר נתבאר דין מצווה זו בפרק י”א מסנהדרין.

Negative Commandment 28 (Digest)
Listening to Idolatrous Prophecies


“Do not listen to the words of that prophet”—Deuteronomy 13:4.

It is forbidden to listen to a prophet who claims to talk in the name of a pagan deity. We may not debate him or ask him for miraculous signs to corroborate his alleged prophecy. Rather, we warn him to desist, and if he continues in his ways, he is put to death by the courts.

המצווה הכ”ח האזהרה שהזהרנו מלשמוע נבואת מתנבא בשם עבודה זרה, כלומר: שלא נתווכח עמו ולא נשאלהו ונאמר לו: מה המופת שלך ומה ראיתך על דבר זה, כדרך שנעשה עם המתנבא בשם ה’ – אלא כשנשמעהו מתנבא בשמה נתרה בו על כך, כמו שאנו חייבים בכל חוטא; ואם יתמיד בטענתו – נענישהו כראוי לפי דיני התורה, ולא נחוש למופתיו ולא לראיותיו.

ועל זה הזהירנו באמרו יתעלה: “לא תשמע אל דברי הנביא ההוא” (שם יג, ד).

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק י”א מסנהדרין.

Negative Commandment 27 (Digest)
False Prophecy


“But the prophet who shall purposely speak a word in My name which I have not commanded him to speak”—Deuteronomy 18:20.

It is forbidden to utter a false prophecy in G‑d’s name—i.e. to state that G‑d has said something that He has not. It is also forbidden for someone to say a (true) prophecy, stating that this is something that G‑d has revealed to him, when in fact G‑d spoke this prophecy to another prophet.

המצווה הכ”ז האזהרה שהזהרנו על נבואת שקר, והוא שיתנבא בשם ה’ אלא שיאמר מה שלא אמרו ה’, או מה שאמרו יתעלה לזולתו ומיחס זאת לעצמו ויאמר שה’ אמר לו דברים אלו, והוא לא אמרם לו. ולשון הלאו בעניין זה הוא אמרו:
“אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתי לדבר” (דברים יח, כ).
וגם העובר על לאו זה חייב חנק; וכשמנו את הנחנקיים אמרו: “ונביא השקר”.
ושם אמרו: שלשה מיתתם בידי אדם:
“אשר יזיד לדבר דבר בשמי” – זה המתנבא מה שלא שמע;
“את אשר לא צויתיו לדבר, הא לחברו ציוויתי” – זה המתנבא מה שלא נאמר לו;
“ואשר ידבר בשם אלהים אחרים” – זה המתנבא בשם עבודה זרה,
ובכולן נאמר: “ומת הנביא ההוא” – וכל מיתה האמורה בתורה סתם הרי היא חנק.

וכבר נתבארו דיני נביא שקר זה בפרק י”א מסנהדרין.

Negative Commandment 29 (Digest)
Fearing a False Prophet


“You shall not fear him”—Deuteronomy 18:22.

We are not to fear a false prophet simply because he appears to be a holy individual who feigns to speak in G‑d’s name.

המצווה הכ”ט האזהרה שהזהרנו שלא לחוש לנביא השקר או להמנע מלהרגו כיון שהוא מתנבא בשם ה’, אלא לא נירא מעונש כלל כיון שנתברר לנו שקרו.
והוא אמרו יתעלה: “לא תגור ממנו” (שם יח, כב).
ולשון ספרי:

“לא תגור ממנו – אל תמנע עצמך מללמד עליו חובה”.

וכבר ביארנו דיני מצווה זו בהקדמת חיבורנו לפירוש המשנה.

Negative Commandment 14 (Digest)
Swearing in the Name of False Gods


“Make no mention of the name of other gods”—Exodus 23:13.

It is forbidden to swear in the name of an idol, or to ask another (even an idol-worshipper) to swear in the name of a false deity.

This prohibition also includes not even mentioning the name of an idol. For example, one should not tell his fellow, “Wait for me beside Idol X.”

המצווה הי”ד האזהרה שהזהרנו מלהשבע בעבודה זרה, אפילו לעובדיה. וכן לא ישביעם בה,
כמו שביארנו לה באמרם: לא תשביע לגוי ביראתו.
והוא אמרו יתעלה: “ושם אלהים אחרים לא תזכירו” (שמות כג, יג).
שלא תשביע לגוי ביראתו. ושם אמרו עוד: “לא תזכירו” – שלא ידור בשם עבודה זרה. ובסנהדרין:

“לא תזכירו – שלא יאמר אדם לחברו: שמור לי בצד עבודה זרה פלונית”.

והעובר אל לאו זה, כלומר: הנשבע דרך רוממות בדבר מכל הנבראים שמאמינים בו התועים שהוא אלהות – חייב מלקות.
אמרו בגמרא סנהדרין:

כשהזהירו מלנשוק עבודה זרה ולחבקה ולכבד לפניה וכיוצא בזה ממעשה הכבוד והאהבה: על כולם אינו לוקה חוץ מן הנודר בשמה והמקיים בשמה.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ז’ מסנהדרין.

Negative Commandment 8 (Digest)
Ov


“Do not turn to the Ovs”—Leviticus 19:31.

We are forbidden from employing the idolatrous practice of Ov.

The Ov practice consisted of burning a certain incense and doing certain acts known to the Ov followers. At that point, it would seem to the person engaging in these acts that he hears a voice emanating from beneath his armpit, which would answer questions that he posed.

המצווה השמינית האזהרה שהזהרנו ממעשה האוב, והוא שמקטיר קטרת ידועה ועושה מעשים מסוימים, ונדמה לו שהוא שומע דיבור מתחת שחיו שעונה למה שישאל עליו – וזה מין ממיני עבודה זרה, והוא אמרו: “על תפנו אל האבת” (ויקרא יט, לא).
ולשון ספרא:

“אוב – זה פיתום המדבר משחיו”.
העובר על לאו זה במזיד – נסקל;
ואם לא נסקל הרי זה בכרת;
ואם הוא שוגג – חייב חטאת קבועה,

כלומר: העושה אותם המעשים בידו ומתעסק בהם בעצמו.
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ז’ מסנהדרין.

Negative Commandment 9 (Digest)
Yid’oni


“Do not turn to Yid’oni”—Leviticus 19:31.

We are forbidden from employing the idolatrous practice of Yid’oni.

The Yid’oni practice consisted of inserting into one’s mouth a bone from the yidoa fowl. After then burning incense, saying certain formulas and doing certain rites, the person would enter a trance-like state, and he would begin issuing predictions about the future.

המצווה התשיעית האזהרה שהזהרנו ממעשה הידעוני וגם הוא מין ממיני עבודה זרה,
והוא: שיקח עצם עוף ששמו ידוע וישים אותו בפיו ויקטר בקטרת ויאמר דברים ויעשה מעשים עד שיהיה במצב הדומה למצב המתעלף ותבואהו תרדמה וידבר עתידות.
אמרו: “ידעוני – מניח עצם ידוע בפיו והוא מדבר מאליו”. ובא הלאו על עניין זה בלשון זה: “אל תפנו אל האבת ואל הידענים” (שם). ואל תחשוב שזה לאו שבכללות – בכל אחד מהם סקילה וכרת למזיד.
והוא אמרו יתעלה: “ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעני מות יומתו” (שם כ, כז).

ולשון ספרי:

“לפי שהוא אומר ‘איש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני’,
עונש שמענו אזהרה לא שמענו –
תלמוד לומר אל תפנו אל האבת ואל הידעונים” (שם יט, לא);

וגם העובר על לאו זה בשוגג – חייב חטאת קבועה.
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ז’ מסנהדרין.

Negative Commandment 7 (Digest)
Molech Worship


“Do not give any of your children to deliver to Molech”—Leviticus 18:21.

We are prohibited to “give from our children to Molech.”

In ancient times, there was a pagan deity known as Molech. The Molech religion demanded that its followers engage in a barbaric ritual: Parents would present some of their children to the Molech priests, and then, with the permission of these priests, the parents would pass their children over a raging bonfire.

המצווה השביעית האזהרה שהזהרנו מלמסור מקצת בנינו לנעבד שהיה מפרסם בזמן מתן תורה שהיה שמו מולך.
והוא אמרו יתעלה: “ומזרעך לא תתן להעביר למלך” (ויקרא יח, כא).
עבודת עבודה זרה זו הייתה, כמו שנתבאר בפרק ז’ מסנהדרין, שמבעיר אש ומלבה אותה ולוקח מקצת בניו ומוסרו בידי המתעסק בעבודת אותו הנעבד, ומבעירו על אותה האש מצד לצד.

וכבר נכפל הלאו על מעשה זה ואמר: “לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש” (דברים יח, י). והעובר על לאו זה במזיד – חייב סקילה, וכרת אם לא נסקל; ובשוגג – חייב חטאת קבועה.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ז’ מסנהדרין

Lessons for Monday, 18 Adar, 5772

Negative Commandment 256 המצווה הרנ”ו

Mistreating Widows and Orphans

"Widows and Orphans", drawing by Kathe Kollwitz

“You shall not afflict any widow or orphan”—Exodus 22:21.

We are forbidden to distress a widow or young orphan. We may not upset these downtrodden individuals through harsh words or actions. Instead we are to interact with them gently and with empathy for their plight. Indeed, the Torah assures us that G‑d listens to the cry of the widow and orphan, and metes out severe punishments to those who torment them.

המצווה הרנ”ו
האזהרה שהזהרנו מלהכביד על היתומים והאלמנות.
והוא אמרו יתעלה: “כל אלמנה ויתום לא תענון” (שמות כב, כא).

לאו זה כולל שלא יכביד עליהם לא בדיבור ולא במעשה, אלא ידבר עמהם דברים רכים ביותר ובנחת, ויתעסק עמהם בדרך הטובה ביותר, ויתייחס אליהם ביחס טוב ביותר ויתכוון להפליג בכל זה.

ומי שלא נזהר באחד מכל אלו הרי עבר על לאו זה. וכבר ביאר יתעלה עונש העובר על לאו זה והוא אמרו יתעלה: “וחרה אפי והרגתי אתכם וגו'” (שם כג).

Negative Commandment 301 המצווה הש”א

Gossiping

“You shall not go around as a tale-bearer among your people”—Leviticus 19:16.

It is forbidden to relay information about one individual to another—even if the information is one hundred percent true, and even if there is nothing objectionable about the actions that you are reporting.

The prohibition is understandably exacerbated if one libels another.

המצווה הש”א
האזהרה שהזהרנו על הרכילות.
והוא אמרו יתעלה: “לא תלך רכיל בעמיך” (ויקרא יט, טז).

אמרו:
לא תהא רך דברים לזה וקשה לזה.
דבר אחר:
לא תהא כרוכל מטעין דברים והולך.
ובכלל לאו זה האזהרה על הוצאת שם רע.

Negative Commandment 304 המצווה הש”ד

Revenge

“You shall not take revenge”—Leviticus 19:18.

We are forbidden to avenge one bad deed with another. A typical example of the revenge that the Torah prohibits: David asks Isaac to lend him his scythe, and Isaac refuses. Next day, Isaac needs an axe, and asks David whether he can borrow his. “I will not lend you my axe,” David responds, “just as you didn’t lend me your scythe…”

המצווה הש”ד
האזהרה שהזהרנו מלנקום זה מזה, והוא: כגון שעשה הוא מקודם איזה מעשה, ואז לא נחדל מלבקשו עד שנגמלהו כפועלו הרע, או נצערנו כמו שצער אותנו הזהיר ה’ מכך.
ואמר: “לא תקם” (שם, יח).

ולשון ספרא:
“עד היכן כוחה של נקימה?
אמר לו: השאילני מגלך, ולא השאילו.
למחר אמר לו: השאילני קרדמך,
אמר לו: איני משאילך כדרך שלא השאלתני מגלך –
לכך נאמר: לא תקם”.
ועל המשל הזה הקש בכל עניינים.

Negative Commandment 305 המצווה הש”ה

Bearing a Grudge

“You shall not bear any grudge”—Leviticus 19:18.

We are not allowed to bear a grudge against another – even if we never act upon the grudge.

For example: David asks Isaac to lend him his scythe, and Isaac refuses. Next day, Isaac needs an axe, and asks David whether he can borrow his. “I will lend you my axe,” David responds, “I am not like you who refused to lend me your scythe…”

המצווה הש”ה
האזהרה שהזהרנו מלנטור ואע”פ שלא ננקום, והוא: שנשמור את החטא שחטא לנו החוטא ונזכרנו לו.
והוא אמרו יתעלה: “לא תקם ולא תטר”.

ולשון ספרי:
“עד היכן כוחה של נטירה?
אמר לו השאילנו מגלך, ולא השאילו.
למחר אמר לו: השאילני קרדמך,
אמר לו: הילך, איני כמותך שלא השאלתני מגלך –
לכך נאמר: לא תטר”.

Previous Older Entries